פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בשלב מסוים הגיעו הטריבונים לובשי סחבות, ששירתו בצבאו של קיסר בגליאה והוצגו בפני חייליו כדי לגרות את זעמם על הסנאט המאוכלס באופטימאטים. החיילים יחד עם קיסר פנו לרומא כדי להגן על הדיגמה, כבוד הטריבונים. בתאריך 11 בינואר 49 לפנה"ס, עלה קיסר על רומא. פומפיוס הפסיד וברח. יוליוס מונה לשתים עשרה יום כ[[דיקטטור]]. בשנת [[48 לפנה"ס]] הוא מונה לקונסול. בקיץ של אותה שנה הוא נלחם שוב בפומפיוס ב[[קרב פרסלוס]].
 
פומיוספומפיוס ברח למצרים ובעקבות הצעתם של יועצי מלך מצרים, ערפו את ראשו.
 
יוליוס התאבל על מותו של פומפיוס, שהיה אבי אשתו קורנליה שמתה בשנת [[53 לפנה"ס]] בעקבות לידה. יוליוס נהג בקלמנטיה (רחמים) במורדים. בין המורדים בו היו קיקרו ושני רוצחיו לעתיד, [[מרקוס יוניוס ברוטוס|ברוטוס]] ו[[גאיוס קסיוס לונגינוס|קסיוס]]. בשנת [[46 לפנה"ס]] התאבד [[קאטו הצעיר]] באפריקה ובשנת 45 לפנה"ס ניצח יוליוס את בניו של פומפיוס. כך ברית השלושה ביססה את שלטון היחיד של יוליוס.