הבדלים בין גרסאות בדף "לאומנות"

נוספו 14 בתים ,  לפני 4 שנים
עריכה
(הרחבה)
(עריכה)
אם הלאומיות היא הזכות להגדרה עצמית, ולקיום ממשל עצמי של קבוצת אנשים. אז הלאומנות מרחיבה הגדרה זו. ואף-על-פי-כן ההבחנה בין [[לאומיות]] ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן. בחלק מן [[שפה|השפות]] כלל לא מצויה [[הבחנה מקבילה]] בין ביטויים אלו.
 
'''בלאומיות אזרחיתהאזרחית''' - עקרון הלאומנות יבוא לידי ביטוי בכך שטובת המדינה עולה על טובת האזרח במדינה, ולכן ניתן למנוע מן האזרח זכויות מסויימות כאשר הן עומדות כנגד טובת המדינה או המפלגה. לעתים רואה את ה[[לאום]] של הדוגל בה כ[[עליונות|נעלה]] על [[עם|אומות]] אחרות ואת צרכיה כחשובים מצרכיהם של מדינות אחרות, ולכן מצדיק את ניצולם. לעתים הרחבה של הגישה מצדיקה לטעמה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות [[אימפריה|אימפריאליות]].
 
'''ב[[לאומיות]] האתנית''' - עקרון זה יבוא לידי ביטוי בכך שאידיולוגית קיימת יישות אתנית חיצונית לפרטים, היא העם. (כגון: העם הסלבי, העם הארי, העם היהודי). וטובת העם עולה על טובת פרט מפרטי העם. לעיתים רבות אידיולוגיה זו מתקשרת גם לאמונה בכך שהעם עולה עליונות אימננטית על עמים אחרים. ועל-כן רואה את ה[[לאום]] של הדוגל בה כ[[עליונות|נעלה]] על [[עם|עמים]] אחרים ואת צרכיו כחשובים מצרכיהם של עמים אחרים, ולכן מצדיק את ניצולם. עד הרחבה לכדי תוקפנות קיצונית כלפי עמים אחרים, בין הנמצאים במדינות שכנות, ובין עמים הנמצאים במדינתו. דוגמאות לכך ניתן למצוא בחוקים כלפי היהודים לאורך אלפי שנים.
 
רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו [[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|איטליה]]. גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון [[שוביניזם|שוביניסטי]] ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו [[ג'אמבטיסטה ויקו]] ו[[יוהאן גוטפריד הרדר]] שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] פלורליסטית. גם אצל הוגה ליברלי כמו [[ג'ון סטיוארט מיל]] ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).
משתמש אלמוני