39,669
עריכות
שאול אריאל (שיחה | תרומות) (קישור) תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (הסרת קישורים עודפים, ניסוח) |
||
השוק החופשי משתמש במנגנון המחירים כדי להגיע לשיווי משקל בשוק.
כמונח בשימוש שגור, "כלכלת שוק חופשי" היא כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "[[לסה פר]]", בניגוד לשוק שבו שוררת [[כלכלה מעורבת]], [[כלכלה ריכוזית]] או [[אטטיזם|כלכלה אטטיסטית]].
ביקורת תאורטית ופוליטית על הנחות היסוד של הכלכלה תטען כי מונח זה מוצג כתיאור מצב, בשעה שהוא כלי ליצירת הבניה חברתית להצדקת משטר כלכלי חברתי מסוים.
== מאפייני השוק החופשי ==
{{להשלים|נושא=מדעי החברה}}
==תקפותו של מודל השוק חופשי
על פי תפישת ה[[ליברליזם קלאסי|ליברליזם הקלאסי]] ובעלי עמדות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כאשר השוק חופשי יחסית ממגבלות ו[[מעורבות ציבורית|התערבות ממשלתית]], יכולים כל השחקנים בשוק, צרכנים ויצרנים, לפעול באופן מיטבי לקידום תועלתם הם. במצב זה, המידע על ביקוש והיצע, המתווך באמצעות מחירי המוצרים, משודר עם מידה מזערית של הפרעות, דבר התורם באופן מתמיד להורדת המחירים עד לרמה האופטימלית ולשיפור הייצור. מעורבות ממשלתית, ממשיכה הטענה, משנה באופן מלאכותי מחירי מוצרים ומעלה או מורידה אותם מעבר למחירם ה"אמיתי" (האופטימלי) ובכך מובילה לעיוותים בשוק, המשמשים אחר כך נימוק להגברה נוספת של המעורבות בשוק (באמצעות רגולציה או מונופולים ברישוי ממשלתי) כדי לתקן את המעוות.
[[מונופול טבעי]] הוא מונופול שפועל בשוק חופשי ויכולתו לשמור על המעמד המונופוליסטי שלו היא בזכות יכולתו לספק מוצרים איכותיים יותר וזולים יותר.
במקרה שהוא יחליט להעלות מחירים או להוריד את האיכות, המעמד המונופוליסטי שלו יפגע ויכנסו לשוק מתחרים שישברו לו את המונופול.
מונופול רגולטורי לעומת זאת הוא מונופול שפועל בשוק לא חופשי ויכולתו לשמור על המעמד המונופוליסטי שלו היא בזכות
על מונופול בשוק החופשי אמר [[אדם סמית]], אבי הכלכלה הקלאסית: ""יש אומרים שרק לעתים רחוקות אנו שומעים על התאגדויות של מעסיקים, ואילו על התאגדויות של פועלים אנו שומעים לעתים קרובות. אך כל מי שמדמה בנפשו על סמך דברים אלה, שהמעסיקים מתאגדים רק לעתים רחוקות הריהו בור בהוויות העולם כשם שהוא בור בעניין הזה. בכל מקום ובכל זמן שוררת בין המעסיקים כמין התאגדות אילמת, אך מתמידה וקבועה, שלא להעלות את שכר העבודה למעלה משערו המקובל … אדרבה, אנו שומעים על התאגדות זו לעתים רחוקות בלבד מפני שהיא מצב העניינים הרגיל, ואפשר לומר הטבעי."{{הערה|1=אדם סמית, עושר האומות פרק ח' (בעברית בהוצאת מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה, 1996) }}
אולם למרות ההתאגדויות של המעסיקים, קיומו של שוק חופשי מביא לכך שאם ה[[קרטל]] מביא רווחים גבוהים למשתתפים בו, יכנסו לשוק הזה מתחרים חדשים שישברו את הקרטל.
על פי תפישות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]], [[אטטיזם|אטטיסטיות]], [[מדינת רווחה|רווחתניות]], ועוד, כאשר השוק חופשי יחסית ממגבלות והתערבות ממשלתית, גורם הדבר במוקדם או במאוחר להעצמת כוחם של היצרנים, גם ביחס לעובדים במפעלי ייצור וגם ביחס לצרכנים, ששניהם נתפשים כנטולי כוח השפעה על ההתרחשות בשוק חופשי. על פי התפישה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]], בשוק חופשי מנסה בעל ההון (הקפיטליסט) להגדיל בהתמדה את רווחיו, דבר המחייב אותו להשקיע בהתמדה בייעול הייצור ולשמר את העובדים ברמת חיים הקרובה לרעב. מצב זה, לפי [[קרל מרקס|מרקס]] עתיד להביא למשברים חוזרים ונשנים והולכים ומחריפים במערכת הקפיטליסטית ([[חוק הדלות הגוברת]]), עד להתמוטטותה הסופית במהפכה של הפרולטריון.
על פי תפישות אחרות, במיוחד של אלו הדוגלים ב[[כלכלה מעורבת]] ו[[מדינת רווחה]], מנגנון השוק החופשי אינו מביא לדלות גוברת והולכת, אך הוא נגוע בפגמים מובנים, הגורמים לו לחזור ולסטות בהתמדה מן הנתיב, עם דפוס של התחזקות יתרה של היצרנים ובעלי ההון על חשבון עובדים וצרכנים. סטייה חוזרת זו מן הנתיב ([[כשל שוק]]) מביאה, לטענתם, להיווצרות [[מונופול
אלה כמו אלה מסכימים כי מדיניות של שוק חופשי נוטה ליצור אי שוויון בין היצרנים והעובדים בשוק. יש המסבירים זאת בכך שהיא מאפשרת ליצרנים ולעובדים יותר יעילים ואיכותיים להרוויח יותר, אחרים יטענו שמדיניות שוק חפשי איננה מאפשרת מוביליות אישית, אלא משמרת יחסי כח קיימים בחברה.
בחינה ביקורתית של המונח "השוק החופשי"
עמדה אחרת המבקשת לאתגר את השוק החופשי כשיטה חברתית עורכת השוואה בין המוסכמות של חברה דמוקרטית בתחום הזכויות הפוליטיות והאזרחיות לבין תפישת ה"שוק החופשי", המציעים השוואה זו מסבים את תשומת ליבנו לעובדה כי בעוד בתחום הממשל והזכויות הפוליטיות אימצה החברה המערבית עיקרון לפיו יש שוויון בזכויות הפוליטיות המתבטא במוטו המפורסם "אדם אחד- קול אחד", הרי שבשוק "חופשי" מתקיימת חלוקה אחרת של העוצמה, בה דולר אחד שווה לקול אחד, וגורמת לתופעה המכונה [[גרעון דמוקרטי]].
==ביקורות על השוק החופשי כמודל כלכלי==
עם זאת ישנם החולקים על המודל של השוק החופשי. עמדה עקרונית ראשונה היא של המבקרים את המודל הרציונלי האטומיסטי שעליו נשען מודל השוק. לדבריהם ההתנהגות האנושית אינה ניתנת לרדוקציה לפעילות של אדם בודד המנסה למקסם את האינטרסים שלו, ויש לבחון את הפעילות הכלכלית והאנושית בהקשרה החברתי והתרבותי.
טענה זו נסמכת בין השאר על מחקריהם של כהנמן ו[[עמוס טברסקי|טברסקי]] שעליהם קיבל
ב- 1979, פרסמו '''הפסיכולוגים''' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי את המאמר "תורת הסיכויים: ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון". במאמר זה, המבוסס על ניסוי מבוקר עם אנשים, הראו המחברים שהיחס בין סיכון לסיכוי הוא לא לינארי. האדם ייטה לקחת סיכונים גבוהים מאוד בסכומים קטנים ולא ירצה לקחת סיכונים מחושבים בסכומים גדולים.
אמנם העובדה שהאדם הממוצע שונא סיכון הייתה ידועה עוד קודם ועליה מבוסס כל ענף הביטוח, אולם לא מעט אנשים המתנגדים לכלכלת שוק רואים במחקר של כהנמן הוכחה לאי תקפות השוק החופשי.
ניתן להוסיף, שמחקרים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית מאששים את ממצאי כהנמן וטברסקי. מאחר שאסטרטגיה של שנאת יכולה להעלות את סיכויי השרידות של הפרט.
ביקורת נוספת על מודל "השוק החופשי", שיש לה השלכות על המודל כמודל תאורטי אך גם כפרקטיקה לניהול כלכלי, מתמקדת בעובדה שעם התחזקות המדינה, וביתר שאת משנות החמשים של המאה העשרים, "השוק החופשי" אינו יכול להתקיים ללא השענות על משטר רגולטורי חזק המופעל בידי המדינה וסוכניה השונים. שוק כזה, אומרים המתנגדים, אינו 'חופשי' אלא מנוהל באופן כמעט מלא. לפיכך אי אפשר לומר שהוא חופשי מהתערבות ממשלתית, אלא שישנה כזו לטובת יצירת מצב הנראה כ'שוק חופשי' בעוד שאינו חופשי כלל וכלל.
כלכלנים אחרים מצביעים על חולשות בולטות במודל. במודל השוק החופשי מונח כי [[שוק משוכלל|השוק הוא משוכלל]] וכל המידע הרלוונטי מבחינת היצרן נקלט, משודר, מעובד ומתורגם לייצור בכמויות הנכונות ובמחירים הנכונים בלא שיהוי זמן. כלומר, ההתאמה של ההיצע לביקוש היא מיידית ומלאה בשוק בכללו. מצב זה, טוענים המתנגדים למודל, אינו מציאותי ולמעשה מטעה, שכן שיקולי היצרן והצרכן משתנים שניהם על פני ציר הזמן ולמעבר הזמן יש חשיבות מכרעת בהחלטות ייצור וקנייה כאחת.
טענה אחרונה כנגד המודל היא שההנחה שהשוק חותר למצב של שיווי משקל אינה יותר מהשערה לא בדוקה. השערות חלופיות אפשריות הן שהשוק מצוי במצב של הפרות חוזרות ונשנות של שיווי המשקל (כפי שטוען [[לודוויג פון מיזס]]) או שאינו חותר לשיווי משקל כלל, כפי שטוען [[לודוויג לאכמן]].
גם עבודתו של [[ג'ון פורבס נאש]], עליה קיבל פרס נובל לכלכלה ב-1994, מאירה באור שונה את הנחת השוק החופשי, לפיה אם כל משתתף בשוק ימקסם את רווחיו, סה"כ המצב בשוק ישתפר. נאש הראה שקיימים מצבים [רבים] בהם דווקא שיתוף פעולה ימקסם את הרווחים. בכך, דוחה נאש את האידאולוגיה הקפיטליסטית אמריקאית לגבי יתרונות האינדיוידואליזם. גם כאן, לאחר הניסויים של נאש, החלו ללמד בבתי ספר למינהל עסקים את חשיבות שיתוף הפעולה והעבודה בצוות.
התומכים בכלכלת שוק חופשי לעומת זאת מתארים את הקונפליקטים בתורת המשחקים, מצבים של מיקוח שבו רווח של שחקן אחד הוא הפסד של שחקן אחר, אולם בכלכלת שוק תחרותי כל פעולה שגורמת להפסד של צד אחד ניתן למנוע אותה על ידי אי השתתפות של הצד המפסיד במשחק.
ישנה ראיה נוספת, לפיה בין אם שוק חופשי היה מביא בסופו של דבר להשפעות חיוביות או שליליות על כלכלת המדינה, הרי שבעידן הגלובלי בו אנו חיים, מדינות שלא ידגלו בשוק חופשי תהיינה בעמדת נחיתות לעומת מדינות שכן דוגלות בו. כך למשל מדינה שגובה מתאגידים שיעור מס כמו מאדם ממוצע או מאדם עשיר, תגרום לנדידת תאגידים ובעקבות כך מקומות עבודה אל אותן מדינות שכן דוגלות בשוק חופשי וגובות שיעור מס נמוך במיוחד מתאגידים או לא גובות כלל. דבר זה יגרום לאבטלה ועוני חמורים במדינות שלא דוגלות בשוק חופשי. לכן על מנת שכלכלה סוציאליסטית (שוק מפוקח) תעבוד, היא חייבת להיכפות על העולם כולו, ואינה אפקטיבית למדינה בודדת.
בהקשר רחב יותר, חילוקי הדעות ביחס למודל של שוק חופשי קשורים לתפישת הכלכלה כ[[מדע]], והאם הכלכלה היא אכן
בעוד ביחס למודל השוק החופשי חצויים כלכלנים ביניהם ביחס לתקפות המודל כבסיס תאורטי על בסיס תובנותיהם השונות ביחס לכלכלה כתחום חקר, ביחס לשוק החופשי במציאות נסובים חילוקי הדעות על התועלת או הנזק שפעולה נקיה ממגבלות של השוק מחוללת או עשויה לחולל. ישנם בנוסף לא מעט הטוענים שאין במציאות "פעולה נקייה ממגבלות של השוק" ולעולם הדיון יהיה תאורטי. ▼
▲בעוד ביחס למודל השוק החופשי חצויים כלכלנים ביניהם ביחס לתקפות המודל כבסיס תאורטי על בסיס תובנותיהם השונות ביחס לכלכלה כתחום חקר, ביחס לשוק החופשי במציאות נסובים חילוקי הדעות על התועלת או הנזק שפעולה נקיה ממגבלות של השוק מחוללת או עשויה לחולל. ישנם בנוסף לא מעט הטוענים שאין במציאות "פעולה נקייה ממגבלות של השוק" ולעולם הדיון יהיה תאורטי.
==כלכלת שוק חופשי ביהדות==
המונח "שוק חופשי" ו"כלכלת שוק חופשי" מתייחסים בעיקר למשטר פוליטי וחברתי של המאות האחרונות. עם זאת, ניתן לראות התייחסות במקורות היהודיים לסוגיות הקשורות לשאלות עקרוניות הנוגעות למחלוקת בסוגיית כלכלת השוק החופשי. הוגים יהודים סוציאליסטים נטו לראות את דברי הנביאים כגינוי למצב של אי שוויון חברתי חריף, וראו בו תמיכה לעמדותיהם. כך גם מצוות היובל בה הקרקע שבה לבעליה המקוריים התפרשה כשיטה המבקשת לחלק מחדש את העושר. הוגים אחרים טענו שהיהדות נוטה יותר לכיוון של כלכלה חופשית מאחר שהיא אינה מגנה את העושר כפי שעושה הנצרות.
ב[[תלמוד בבלי]] ({{בבלי|בבא בתרא|פט|א|ללא=שם}}) יש מחלוקת לגבי חובת ה[[פיקוח מחירים|פיקוח בשוק על המחירים]] ("שערים") ולא רק על המשקל ("המידות"). גם על פי אותה דעה בגמרא לפיה אין חובת פיקוח על כלל המחירים, קיימת חובת פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד - "דברים שיש בהם חיי נפש". הפיקוח על מוצרי היסוד אמור להתבצע באמצעות מספר תקנות:
# איסור גריפת רווחים על מוצרי יסוד ("אין משתכרים בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש" - [[s:בבא בתרא צא א|דף צ"א]]).
# מניעת תיווך בין היצרן לקונה מעבר למתווך אחד ("אין משתכרין פעמים בביצים [...] תגר לתגרא").
[[הריטב"א]]
== ראו גם ==
|