|
====אזכורים ב[[תנ"ך]]====
[[ספר בראשית]] מתאר את השתלשלות הדורות הראשונים, ובין השאר, מתאר שהגברים "לקחו" נשים (כנראה ללא טקס מיוחד). הפעם הראשונה שבה נחגג האירוע היה בחתונה שערך [[לבן הארמי]] ל[[יעקב]] ול[[לאה]]: {{ציטוט|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-לָבָן הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי, כִּי מָלְאוּ יָמָי; וְאָבוֹאָה, אֵלֶיהָ. וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, '''וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה'''.|{{תנ"ך|בראשית|כט|כא|כב}}}} גם בהמשך התנ"ך מוזכרות חתונות בהקשר של אירוע חגיגי:
*ב[[ספר שופטים]] מתואר ש[[שמשון]] התחתן עם [[דלילה]] וערך שבעה ימי משתה במרכזם שאל את [[חידת שמשון]]:{{ציטוט|וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה, כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים.|{{תנ"ך|שופטים|יד|י}}}}.
*ב[[ספר ירמיהו]] המוטיבאחד המוטיבים שעומד במרכז נבואות החורבן וגם בנבואות הנחמה הוא מוטיב החתונה:{{ציטוט|וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן, וְקוֹל כַּלָּה.|{{תנ"ך|ירמיה|כה|י|יא}}}}. ובנחמה: {{ציטוט|כֹּה אָמַר יְהוָה, עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה--בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב, וּמֵאֵין בְּהֵמָה. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה|{{תנ"ך|ירמיה|לג|י|יא}}}}. הציטוט האחרון נכנס לנוסח הברכה השביעית ב[[שבע ברכות]], וכיום הפך להיות אחד השירים הפופולריים ביותר בחתונות יהודיות בימינו, וחוברו לו מספר לחנים בידי זמרים ולהקות כגוון [[פרחי ירושלים]].
*ב[[שיר השירים]] נרמז על קיומה של חתונת [[שלמה המלך]]: {{ציטוט|צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ.|{{תנ"ך|שיר השירים|ג|יא}}}} אמנם ה[[תלמוד]] מפרש על פי הכלל של [[רבי עקיבא]] ששיר השירים הוא "קודש קודשים"{{הערה|[[מסכת ידיים]] פרק ג' משנה ה'}}, כלומר, כל מה שכתוב בו הוא משל ולא תיאור פשוט. על פי הפירוש, אין מדובר בחתונה של המלך [[שלמה]], אלא זה משל ל-"חתונה" של עם ישראל בעת [[קבלת התורה]] ב[[הר סיני]].
====בהלכה====
|
