הבדלים בין גרסאות בדף "היישוב"

הוסרו 20 בתים ,  לפני שנתיים
clean up באמצעות AWB
(clean up באמצעות AWB)
[[קובץ:PikiWiki Israel 5628 Synagogue.jpg|PikiWiki Israel 5628 Synagogue|ממוזער|שמאל|250px|כיכר המייסדים ב[[מושבה]] [[ראשון לציון]] שנוסדה ב-[[1882]], בגלויה בהוצאת האחים אליהו מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]]]
 
[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] החלה בשנת [[1517]], והסתיימה ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
 
===היישוב הישן===
"[[היישוב הישן]]" הוא כינוי לרוב המסורתי הוותיק ב[[היישוב|יישוב]]ביישוב [[יהודים|היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] שהתקיים בה בדורות שקדמו לעלייה הראשונה. הכינוי נוצר בשלהי [[המאה ה-19]], והופיע בספרות וב[[עיתונות]]. רוב אנשי "היישוב הישן" התגוררו ב[[ארבע ערי הקודש]]: [[ירושלים]], [[צפת]], [[טבריה]] ו[[חברון]], וכן ביישובים [[פקיעין]], [[כפר יאסיף]], [[עכו]], [[שכם]], [[שפרעם]] ו[[עזה]]. במשך המאה ה-19 התיישבו גם ב[[יפו]] ו[[חיפה]], חלק ניכר מאנשי היישוב הישן עסק ב[[לימוד תורה]] ובתפילה והתפרנס מ[[כספי החלוקה]], שהיו [[התרמה|תרומות]] של יהודים ב[[גלות (יהדות)|גולה]] למען המתגוררים בארץ ישראל.
 
===עליות בתקופת השלטון העות'מאני===
יחס שלטונות המנדט הבריטי ליישוב ולתנועה הציונית, הושפעו במשך 30 שנות קיומו מגורמים רבים: חילופי שלטון ב[[בריטניה]], ראשי הממשלה ושרי החוץ השונים בכל עת נתונה, המצב הבינלאומי, מצבה של בריטניה בשלבים השונים של [[מלחמת העולם השנייה]] והמצב במשולש היחסים בריטים-יהודים-ערבים. משקל מכריע היה לאישיותם של שבעת [[הנציב העליון|הנציבים העליונים]] שכיהנו בארץ.
 
במהלך תקופת המנדט הקים הממשל הבריטי פעמים אחדות [[ועדות חקירה לארץ ישראל]], כדי לבחון את הבעיה היהודית ערבית באזור ולהגיש המלצות לביצוע לממשלת בריטניה.
 
;'''הספרים הלבנים'''
 
==היישוב במלחמת העצמאות==
עם החלטת עצרת האו"ם, במועד הידוע כ"[[כ"ט בנובמבר]]" [[1947]] נפתחה על ערי היישוב ועל דרכי התחבורה בו התקפה של ערביי ארץ ישראל, שנעזרו בכוחות צבא ההצלה והיישוב עמד על נפשו. בהתקרב מועד [[הכרזת העצמאות|הכרזת המדינה]], עמדה הנהגת היישוב בפני הכרעה גורלית, האם להכריז על העצמאות במועד שנקבע לכך בהחלטת עצרת האו"ם, או לדחות את ההכרזה עקב סכנת הפלישה של הצבאות הסדירים של מדינות ערב, שהיו מצוידים בארטילריה, שריון ומטוסים. הדעות על כך בהנהגת היישוב נחלקו ואף שר ההגנה האמריקאי צידד בדחייה.
 
ב-[[14 במאי]] [[1948]], ביום שישי בשעות בין הערביים, ב[[בית דיזנגוף]] ב[[תל אביב]], הכריז [[דוד בן-גוריון]] על הקמת המדינה. תם פרק היישוב והחלה תקופת מדינת ישראל, שנפתחה עם בוקר ה-[[15 במאי]] 1948 בפלישת חמשת צבאות ערב אל תחום המדינה שזה עתה קמה.