ח'אן יונס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פעולת תגמול ==> פעולות התגמול (דיון) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 42:
===לאחר מלחמת העצמאות===
מסיומה של [[מלחמת העצמאות]] הייתה העיר תחת שליטה מצרית עד שנת [[1956]]. אוכלוסייתה של העיר גדלה, בעיקר בשל זרימת אלפי פליטים אל שטחה לאחר המלחמה. המצרים הקימו מחנה פליטים ממערב ליישוב והושיבו את רוב הפליטים שם. בשנת 1955 מנתה אוכלוסיית העיר יותר מ-12,000 נפש. במהלך [[שנות ה-50]] שימשה תחנת המשטרה בכניסה המזרחית לעיר כבסיס של גדוד [[פדאיון]]. בשנת 1955 פוצצה התחנה על ידי [[צה"ל]] כחלק מ[[
ב-[[2 בנובמבר]] [[1956]], במהלך [[מבצע קדש]], כבש צה"ל את ח'אן יונס. כבר ב-11 בנובמבר וב-12 בנובמבר התחוללו התפרעויות ברפיח, לאחר שנערכו חילופי כוחות בין יחידות צה"ל שהחזיקו בעיר והתושבים סברו כי צה"ל עומד להתפנות מן העיר. מיריות חיילי צה"ל לעבר המתפרעים נהרגו ונפצעו תושבים רבים. היו שטענו שהיו כ-30 נפגעים{{הערה|1=יש גרסאות שונות על מספר הנפגעים, ראו [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=505283 מאמרו של ההיסטוריון הצבאי יגיל הנקין], באתר "פרש"}} ולעומת זאת, על פי דו"ח [[אונר"א]], הרגו הכוחות הישראלים 275 תושבים בגילאי 15-60{{הערה|{{הארץ|יעל גרינפטר|הטבח בחאן יונס|1.2154072|31 באוקטובר 2013}}}}. אחד העדים לאירועים היה העיתונאי [[מארק גפן]], לימים עורך [[על המשמר]]. [[ישראל]] פעלה להסדרת החיים בעיר תחת שלטונה ובתחילת דצמבר 1956 מינתה מועצת עירייה מתושבי העיר, בראשות עבד א-רחמן אל פרא, שכיהן בראש עיר במשך 21 שנה החל מ-1935{{הערה|{{דבר||הופעלה מועצת עירית חן-יונס|1956/12/04|00434}}}}. העיר הוחזרה במהרה לידי המצרים ונשארה בשליטתם עד לשנת [[1967]]. במהלך [[מלחמת ששת הימים]] נכבשה בשנית העיר, לאחר קרבות שריון וצלפים, על ידי ישראל והושלט בה משטר צבאי. בשנת [[1993]] עברה העיר, יחד עם כל רצועת עזה, לידי [[הרשות הפלסטינית]].
| |||