פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 25 בתים ,  לפני שנתיים
clean up באמצעות AWB
==היסטוריה==
בני אדם השתמשו בזכוכית געשית, הנקראת [[אובסידיאן]], כבר ב[[תקופת האבן]]. האובסידיאן סותת ל[[סכין|סכינים]] וראשי [[חץ|חיצים]] חדים ביותר. לעתים נישאו כלי האובסידיאן או חומר הגלם למרחק ניכר ממקום ה[[מחצבה|חציבה]] כבר ב[[התקופה הפלאוליתית התיכונה|תקופה הפלאוליתית התיכונה]]{{הערה|AGAZI NEGASH and M. S. SHACKLEY; GEOCHEMICAL PROVENANCE OF OBSIDIAN ARTEFACTS FROM THE MSA SITE OF PORC EPIC, ETHIOPIA; [http://faculty.ksu.edu.sa/archaeology/Publications/Neolithic/GEOCHEMICAL%20PROVENANCE%20OF%20OBSIDIAN%20ARTEFACT Archaeometry 48, 1 (2006) 1–12]}}. יצור של זכוכית על ידי בני אדם התחיל כ-3–4 אלף שנה לפני ה[[ספירת הנוצרים|ספירה]]. בשריפה של [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ה[[אפר]] שנישאר מהשריפה התחבר עם ה[[חול]] בטמפרטורה גבוהה ונוצרה זכוכית [[סיליקט]]ית המכילה 60% SiO2. בהוספה של [[אשלגן]] חמצני K<sub>2</sub>O אפשר לקבל זכוכית שקופה. אנשים השתמשו בזכוכית הזאת ליצור [[תכשיט]]ים ובקבוקונים.{{ש}}
השם "זכוכית" מוזכר כבר ב[[תנ"ך|מקרא]]: {{ציטוטון|לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּ<big>זְכוֹכִית</big>, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז.|{{תנ"ך|איוב|כח|יז}}}}, כתיאור לכלים יקרים. מקור המילה הוא עקב תכונת הזַכּוּת המאפיינת אותה. החוקר [[יהושע בראנד]], בספרו [[יהושע בראנד#כלי זכוכית בספרות התלמוד|כלי זכוכית בספרות התלמוד]]{{הערה|1=ד"ר יהושע בראנד, '''כלי זכוכית בספרות התלמוד''', בצירוף מחקרים ומאמרים, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשל"ח-1978, פרק שלישי, עמ' 16 - 41: "הזכוכית וכלי הזכוכית במקרא".}}, מצביע על מונחים נוספים במקרא, שלדעתו פירושם זכוכית, כגון: "חול", "חלונות אטומות" ועוד.
 
בשאלת מקור הזכוכית, האם ב[[פניקיה]], [[מצרים העתיקה|מצרים]] או ב[[ארם נהרים]], סבור בראנד, כי ראשית הזכוכית היא דווקא בארם נהרים ולא בפיניקיה, או במצרים, כפי שמקובל לחשוב. על בסיס מסקנה זו ומקורות נוספים, טוען בראנד כי [[אברהם אבינו]] היה אמן זכוכית ומסיבה זו היגר מ[[אור כשדים]] ל[[חרן]]{{הערה|1=ד"ר יהושע בראנד, '''כלי זכוכית בספרות התלמוד''', בצירוף מחקרים ומאמרים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח-1978, פרק ראשון, עמ' 1 - 13: "ראשית הזכוכית".}}.
'''[[זכוכית משוריינת]]''' היא מבנה המשלב זכוכית ו[[פולימר|חומרים פולימריים]] שונים בצורת שכבות מתחלפות, על מנת להפוך אותה לעמידה לפגיעת [[תחמושת]] של [[נשק קל]] ([[רובה|רובים]] וכדומה). התוצאה היא [[חלון]] משוריין ולא זכוכית משוריינת. בעת הפגיעה החלון מתרסק ונהרס, אך שומר על עמידותו בפני מספר מוגדר של פגיעות. בעולם נהוג דירוג של רמות איום, שבו החלונות הנפוצים עמידים לפגיעת [[קליע]]י [[נשק קל|נק"ל]]. חלונות משוריינים המשמשים כלי רכב צבאיים כבדים עמידים אף לאש [[מקלע|מקלעים כבדים]] ורסיסים הנוצרים מ[[פצצה|פצצות]] ומטענים.
 
[[קובץ:CarWindowPolarization.jpg|שמאל|ממוזער|[[זכוכית|זכוכית מחוסמת]] בחלון אחורי של מכונית. ניתן לראות את הבדלי [[מאמץ (הנדסה)|המאמץ]] בצילום דרך [[קיטוב|פילטר מקטב]] (תמונה תחתונה)]]
 
'''זכוכית מחוסמת''' היא זכוכית שעברה חימום מבוקר לטמפרטורה של כ-700 [[מעלות צלזיוס]] ולאחר מכן קירור מהיר מאוד באוויר. תהליך זה גורם להכנסת מאמצים בזכוכית והופך אותה לבעלת חוזק גבוה פי 3–5 מאשר זכוכית רגילה (מורפית, שעברה [[הרפיה (טכנולוגיה)|הרפיה]]). החוזק נובע ממאמצי לחיצה שנוצרים בפני השטח של הזכוכית ואלו מקשים על התקדמות סדקים בזכוכית.
 
'''[[פיברגלס]]''' (סיבי-זכוכית) מיוצר על ידי דחיסת זכוכית מותכת דרך חורים זעירים בבסיס הכבשן. כך נוצרים חוטים דקים מאוד שאפשר ליצור מהם אריגים קלים וחזקים. פיברגלס גם מגן מפני חום וחסין אש, ולכן בגדי הכבאים עשויים פיברגלס{{הערה|בגדי כבאים עשויים גם [[קוולר]] ו[[ספקטרה]].}}.
 
'''כלי זכוכית המיוצרים בניפוח''' עשויים למעשה מזכוכית רגילה, אך טכניקת הייצור שלהם מאפשרת להם להיות דקים ועדינים. כלים אלה משמשים בעיקר לקישוט. במדינת ישראל נפוצים כלים כאלה המיוצרים ב[[חברון]] ומכונים "זכוכית חברון".
 
בתחילת דרכם לחומרים אלו מבנה זכוכיתי. לאחר חימום והוספת חומרים שונים, הם הופכים להיות חומרים בעלי תכונות קרמיות.
לזכוכית רגילה יש מבנה אמפורי, כלומר יש סדר מקומי אך אין מבנה קריסטלי מסודר, אין תאי יחידה שחוזרים על עצמם, בניגוד לזכוכית קרמית שבה פזורים בתווך האמורפי אזורים בהם האטומים מסודרים במבנה מסודר כלומר יש תאי יחידה שחוזרים על עצמם.
 
על מנת להכין זכוכית קרמית, יש להתיך את הזכוכית, ולשפוך את החומר המותך לתוך כלי בצורה הרצויה. קצב הקירור צריך לאפשר צמיחת גבישים.
=== תכונות אופטיות ===
תכונות אופטיות של חומר מתארות את תגובת החומר למעבר אור דרכו.
כאשר [[אור]] פוגע בחומר מסוים הוא יכול להיבלע בו, [[החזרת אור|לחזור]] ממנו, או לעבור דרכו.
 
העברת אור מבטאת את יכולת החומר להעביר אור דרכו. תכונה זו כמעט הפוכה להחזרה.
 
הדרישה לזכוכיות בעלות תכונות אופטיות מסוימות הולכת ועולה בשנים האחרונות. תכונות אופטיות של זכוכית הן תכונות פיזיקליות, אך הן תלויות בהרכב הכימי של החומרים מהם עשויה הזכוכית.
מרבית הזכוכיות יכולות להעביר דרכן את האור הנראה. זיהומים בזכוכית כגון [[נחושת]] או [[ברזל]] מורידים את היכולת של הזכוכית להעביר דרכה אור. גוון ירקרק של זכוכית (שניתן לראותו, למשל, כשמסתכלים בזכוכית מראה או חלון מהצד) נובע מהמצאות יוני ברזל.
 
בזכות יכולתם של הזכוכית להעביר את האור בתחום [[אור נראה|הנראה]] וה[[אינפרא אדום]] הקרוב דרכן יש לזכוכיות שימושים רבים כגון: שמשות לחלונות, [[סיב אופטי]], שימוש ביצירת קישוטים לבית ונברשות, עדשות ל[[משקפיים]], [[מצלמה]] ועוד.
 
לזכוכיות שונות יש מקדמי שבירה שונים (refractive index).
[[מקדם שבירה]] - מקדם שבירה היא תכונה פיזיקלית של חומר שקוף, המציינת את שינוי הזווית של האור המועבר. מקדם השבירה תלוי בהרכב הכימי של הזכוכית ובמאמצים הפועלים בה.
 
זכוכית פוטוכרומית – היא זכוכית המתכהה כאשר נחשפת לאור השמש כתוצאה מפרוק גבישים של [[הלידי כסף|מלחי כסף]] באור UV ויצירת [[כסף (יסוד)|כסף]] מתכתי אטום. כאשר הקרינה נפסקת הגוון הכהה של הזכוכית נעלם כיוון שהכסף שוב מתחמצן לקבלת מלחים שקופים.
 
* Prindle WR, Danielson PS, and Malmendier JW. (1991). "Glass Processing', in Engineered Materials Handbook: Ceramics and Glasses, Vol. * ASM International, Materials Park, OH, pp. 377-394
 
* Duan, R.G. and Liang, K.M. (1998) "A Study on the crystallization of CaO-Al2O3-SiO2 system glasses". Journal of Materials Processing Technology, vol. 75, iss. 1-3, pp. 235-239
 
* [http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=25 ביתן הזכוכית במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב]
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/263122.html פיטר גוין, מתכת שהיא זכוכית. מדע- עיתון מדעי לכל]
 
* [http://www.shlomi.org.il/Hebrew/Data/outsideLecturers/glass.ppt שושנה צובל, "זכוכית", מאי 2004, המרכז להשתלמויות מורים- שלומי] {{PDF}}
* [http://www.corellecorner.com/glass-manufacture/117-what-are-glass-ceramics.html מה היא זכוכית קרמית?] {{אנגלית}}