הבדלים בין גרסאות בדף "ריבוע חפירה"

לפני ביצוע חפירה באתר וסימון הריבועים בשטח, נמדדים [[נקודת ציון|נקודות הציון]] של ארבע פינותיו. המדידה נעשית על ידי מכשירי מדינה שונים כגון [[GPS]] או [[תאודוליט]], והוא מתבסס על רשת [[קואורדינטות]] קיימת, לרוב בארץ משתמשים ב[[רשת ישראל החדשה]] (ITM). בעבר היו מקרים בהן יוצרה רשת מקומית לכל אתר בהתחשב בתנאים [[טופוגרפיה|טופוגרפים]] או [[ארכיטקטורה|ארכיטקטוניםארכיטקטוניים]] פרטניים. אך דבר זה יצר בעיות של מספור הריבועים בעת פתיחת ריבועים חדשים או הרחבת שטח החפירה בכיוון לא צפוי, וכך יכלו להיווצר מספרים שליליים או אנכרוניסטים עם יתר ריבועי החפירה. בעיה נוספת צצה בעת חפירה חוזרת באתר וניסיון שחזור הרשת המקורית בתנאי שטח שהשתנו מסחף ובליה. בשיטת המיפוי של רשת ITM, כל הארץ היא יחידה אחת, וישנה יכולת לקשר מרחבית בין כל ריבוע וריבוע.

אף על פי שהשיטה מאפשרת חשיפה נרחבת של האתר על ידי בחירה סלקטיבית של ריבועים לחפירה, היא אינה חושפת את כל הממצאים. במקרים בהם רוחב המחיצות הוא מטר, עלול הדבר להוביל לאי הבחנה בקירות. בנוסף, פיתוח אמצעי מדידה חדשים מאפשרים מדידה מדויקת של פריט במרחב ולכן אין צורך להותיר חתך אנכי בסמוך לו. שיטה זו גוזלת זמן רב שכן היא כרוכה בחשיפה של ריבועים רבים בדיוק וסדר רב, וכך אינה מאפשר חפירה נרחבת של אזור. כמו כן, היא הרסנית ואינה מאפשר ביצוע חפירה חוזרת בנקודה שנחפרה. בעיה נוספת בשיטה זו בולטת במיוחד ב[[תל|תלים]] בעלי מימד אנכי משמעותי, שטח הריבוע מצטמצם עם התקדמות החפירה בשל חשפית פרטים ארכיטקטוניםארכיטקטוניים או בשל סיבות בטיחותיות, דבר שמצמצם עוד יותר את השטח הנחשף בפועל.