96,045
עריכות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
מ (ארכיטקטונים -> ארכיטקטוניים באמצעות AWB) |
||
== שיטת עבודה ==
לפני ביצוע חפירה באתר וסימון הריבועים בשטח, נמדדים [[נקודת ציון|נקודות הציון]] של ארבע פינותיו. המדידה נעשית על ידי מכשירי מדינה שונים כגון [[GPS]] או [[תאודוליט]], והוא מתבסס על רשת [[קואורדינטות]] קיימת, לרוב בארץ משתמשים ב[[רשת ישראל החדשה]] (ITM). בעבר היו מקרים בהן יוצרה רשת מקומית לכל אתר בהתחשב בתנאים [[טופוגרפיה|טופוגרפים]] או [[ארכיטקטורה|
סימון הריבועים בשטח נעשה על ידי קביעת [[יתד]]ות בפינות הריבועים, לרוב במרחקים של 5 מטר האחד מהשני על פני מישור אופקי, אם כי יש חפירות בהן מרחק זה קטן יותר. בתוך הריבוע נמדד ריבוע נוסף פנימי, אשר צלעותיו נמצאות במרחק מסוים מצלעות הריבוע הגדול, לרוב 0.25 מטר או 0.5 מטר. ריבוע זה, בגודל 4.5 על 4.5 מטר, או 4 על 4 מטר, מסומן על ידי סרט או שרוך והוא מהווה את אזור החפירה בפועל. השטח הנותר מחוץ לריבועים הוא ה"בנקט" המאפשר תיעוד סטרטיגרפיה ומעבר של אנשים וציוד בשטח החפירה.
== ביקורת על השיטה ==
אף על פי שהשיטה מאפשרת חשיפה נרחבת של האתר על ידי בחירה סלקטיבית של ריבועים לחפירה, היא אינה חושפת את כל הממצאים. במקרים בהם רוחב המחיצות הוא מטר, עלול הדבר להוביל לאי הבחנה בקירות. בנוסף, פיתוח אמצעי מדידה חדשים מאפשרים מדידה מדויקת של פריט במרחב ולכן אין צורך להותיר חתך אנכי בסמוך לו. שיטה זו גוזלת זמן רב שכן היא כרוכה בחשיפה של ריבועים רבים בדיוק וסדר רב, וכך אינה מאפשר חפירה נרחבת של אזור. כמו כן, היא הרסנית ואינה מאפשר ביצוע חפירה חוזרת בנקודה שנחפרה. בעיה נוספת בשיטה זו בולטת במיוחד ב[[תל|תלים]] בעלי מימד אנכי משמעותי, שטח הריבוע מצטמצם עם התקדמות החפירה בשל חשפית פרטים
== ראו גם ==
|