תבליט – הבדלי גרסאות

מעמדו של התבליט כעיטור ארכיטקטוני מתערער בתקופה המודרנית והוא משמש כסוג משני של פיסול. במידה רבה ניתן לייחס מגמה זו לתנועת ה[[מודרניזם]] ב[[אדריכלות]] (שנציגה בולטת שלה היא אדריכלות ה[[באוהאוס]]), אשר שללה הוספת קישוטים חיצוניים לארכיטקטורה. כתוצאה מכך הופך התבליט לפיסול מינאטורי או קטן מידה. האמן [[ז'אן ארפ]], לדוגמה, יצר תבליטי עץ צבועים בעלי צורות ביו-מורפיות התלויות על הקיר כמו [[ציור]], מנותקות מכל הקשר ארכיטקטוני. בביניינים רבים מתפקדת האדריכלות גם כתבליט על ידי יצירת דגמים ארכיטקטוניםארכיטקטוניים [[אמנות מופשטת|מופשטים]] כמו למשל באדריכלות [[דקונסטרוקציה|דקונסטרוקטיבית]].