המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי – הבדלי גרסאות

אותו לילה שלח הילארי מברק אל פוקס ובו הציע לו לדחות את המשך מסעו, מן הקוטב אל בסיס סקוט, מהלך עוד 2000 ק"מ, לקיץ הבא. לפי הצעתו, היה על פוקס לההשאיר את הטרקטורים ב[[התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט|תחנת הקוטב]], לטוס אל בסיס סקוט ומשם איש איש אל ארצו, ולחזור בנובמבר להשלמת המבצע. כפי שאמר, חבל יהיה להסתכן בכישלון לאחר עבודה מאומצת ומוצלחת כל כך בדרך אל "קרח הדרום" וממנו אל הקוטב. עם זאת, הבטיח שאם בכל זאת יראה פוקס לנכון להמשיך בדרכו, יצטרף אליו במצבור 1100. תשובת הילאריפוקס הייתה, כי לא יוכל לארגן את המשלחת מחדש לאחר הפסקה בפעילותה מחוץ לאנטארקטיקה. אם אנשיו של הילארי נרתעים מן הסיכון שבקיום מסע במועד מאוחר כל כך בשנה, לא תהיה לו ברירה אלא לשרך את דרכו על פי שרטוט תוַי הדרך שישאיר לו הילארי בתחנת הקוטב. חילופי המברקים הללו התפרסמו בעיתונות, שהפכה אותם למחלוקת רבת עניין לציבור והמיטה על משרד המשלחת אש צולבת של מערכה עיתונאית בלתי צפויה. ועד המשלחת, מכל מקום, נתן תמיכה מלאה לפוקס והסמיך אותו להחליט כראות עיניו בהתאם למצב. פוקס המשיך בדרכו אל הקוטב, בתנאי דרך נוחים יותר. הילארי חזר בטיסה אל בסיס סקוט ושם אגר דלק במצבור 1100, לבקשת פוקס.{{הערה|פוקס, "מסע הקוטב הדרומי", 217-212}}{{הערה|Tom Griffiths, "Slicing the Silence", H, Harvard University Press 2007,ISBN-13:978-0-674-02633-9, p. 144}}