אכדית – הבדלי גרסאות

בשל ריבוי החומר הכתוב באכדית, שפה זו נחקרה ונלמדה היטב ואף נעשה בה שימוש כדי לפענח שפות עתיקות אחרות. למשל, בחפירות העיר [[אוגרית]] נתגלו [[מילון|מילונים]] אוגריתײם-אכדיים. מילונים קדומים אלה סײעו בפענוח השפה ה[[אוגריתית]], כיון שהשפה האכדית מוכרת היטב. ה[[מיתוס]]ים הכתובים באכדית מושווים לעתים קרובות לסיפורי ה[[תנ"ך]] (בפרט לסיפורי ספר [[בראשית]]), ומספקים מקור חשוב להבנת הרקע לסיפורי התנ"ך וכן לפענוח מליםמילים לא-ברורות ב[[עברית מקראית]]. יתרון חשוב אחר של השפה נובע מכך שהיא נכתבה ב[[כתב הברות]], הכולל סימון לתנועות. רוב השפות השמיות העתיקות נכתבו ב[[אבג'ד]] (אלפבית עיצורי), ולכן קשה לשחזר את ה[[פונולוגיה]] (תורת ההגה) ואת ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] (תורת הצורות) שלהן. הטקסטים האכדיים נותנים מידע רב-ערך על האופן שבו נהגו השפות השמיות הקדומות.

*סימניות שומריות - [[לוגוגרמה|לוגוגרמות]], כלומר, סימנים המײצגים מליםמילים שלמות, שהושאלו מהכתב השומרי (יש חוקרים המכנים אותם "[[שומרוגרמה|שומרוגרמות]]").

*הברות שומריות - סימניות שנשאלו מהכתב השומרי לסימון הברות ולא מליםמילים. בשומרית, רוב המליםהמילים הן בנות הברה אחת, ולפיכך, ברוב המקרים סימן להברה הוא גם סימן למילה. בכתב האכדי, סימניות שומריות מציינות לעתים קרובות רק את הערך הפונטי, ולא את המילה עצמה.

הדפוס ה[[תחביר]]י הנפוץ באכדית הוא נושא-מושא-נשוא, אשר איננו אופייני למרבית השפות השמיות, המאופיינות בסדר המליםהמילים נשוא-נושא-מושא. בעבר הועלתה הטענה כי סדר מליםמילים זה נוצר בהשפעת [[שומרית|השפה השומרית]], המאופיינת בתחביר זהה לזה האכדי. ישנן עדויות לכך שדובריהן הילידיים של שתי השפות היו במגע קרוב אלו עם אלו והיוו חברה משותפת במשך 500 שנה לכל הפחות; לכן, ייתכן כי נוצר ביניהן קשר הדדי.

עדות נוספת לשימוש בדפוסי נשוא-נושא-מושא או נושא-נשוא-מושא היא העובדה, כי כינויי מושא ישירים ועקיפים נוספים לפועל. נראה כי סדרי מליםמילים אלו נכנסו לשימוש בין [[האלף ה-1 לפנה"ס|האלף הראשון לפני הספירה]] לבין האלף הראשון לספירה, ככל הנראה תחת השפעת ה[[ארמית]].

מאחר שאכדית הייתה שפה בינלאומית היא השפיעה על העברית ותרמה לה מספר רב של מילים, בהן ניתן למצוא את המילה '''היכל''' שהגיעה לעברית משומרית (E-GAL) דרך האכדית ((m)ekallu), '''סולם''' (באכדית simmiltu - "כבש מדרגות"), שמות החודשים העבריים תשרי (tišritu - "התחלה"), מרחשון (מצירוף המליםהמילים הבבלי "warh šman" - "חודש/ירח שמיני"), ניסן (nisano - "ניצן"), אלול (Ululu או Elulu - "קציר") וכן מליםמילים רבות נוספות.

מאחר שגם העברית וגם האכדית הן שפות שמיות ניתן למצוא מליםמילים דומות בשתי השפות בלא השפעת אחת על השנייה (למשל: bītum - בית, ummum - אמא, abum - אבא, tanurum - תנור וכן פעלים: akālum - לאכול, alākum - ללכת, wašābum - לשבת ועוד).