קהילת יהודי בנגאזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sushita2009 (שיחה | תרומות)
Sushita2009 (שיחה | תרומות)
שורה 32:
בימי הכיבוש האיטלקי התהפך הגלגל לטובת טריפולי. האיטלקים הפכוה לבירת לוב כולה, והעדיפוה בבירור על פני בנגאזי, שבסביבתה נמשכה ההתנהגות המזוינת לשלטון האיטלקי, התנגדות שבאה לקצה רק ב-1931. בשנה זו, מספר יהודי בנגאזי עלה על 2,000 נפש.
 
המרד הערבי בקירנאיקה וההזדהות של תושבי בנגאזי עם התרבות הערבית והמורשת האיסלאמית, זירזו הקמת תשתית לאומית מקומית עוד בטרם קמה תשתית כזאת בטריפוליטניה. אשיותיה היו במסדר המיסטיקנים (הצוּפים) [[סנוסים|סנוסיה]], שעתיד היה לפעול למען הבנה טובה יותר עם היהודים. לעומת זאת, סבלו יהודי בנגאזי יותר מיהודי טריפולי מגזרות ומפעולות עונשין של האיטלקים, הן בשנות העשרים והן בימי מלחמת העולם השנייה. 
 
למרות  שבבנגאזי הייתה שכבה יהודית ממוערבתממעורבת ומעורה בתרבות איטליה, והיא שסייעה לאיטלקים להשתלט על האזור, הקפידו יהודי העיר הזאת לאורך כל ימי השלטון האיטלקי לשמור על האוטונומיה שלהם. ועד הקהילה של בנגאזי שמר על מעמדו במשך כל תקופת הכיבוש האיטלקי, גם בעת שבטריפולי מינו הפשיסטים נציב לא יהודי לראש קהילה. יהודי בנגאזי עמדו בתוקף על זכותם להתכתב ישירות עם "איגוד הקהילות של איטליה" ועם [[כל ישראל חברים|כי"ח]] בצרפת, מבלי לקבל את מרות טריפולי.
 
קהילת בנגאזי היוותה תמריץ להתפתחותם ולצמיחתם של יישובים יהודיים נוספים בסביבתה – כמו [[דרנה]],  ומאוחר יותר, בתקופה האיטלקית, להקמת  תוברוך ולחידוש היישוב היהודי בפולוניה וברקה העתיקות.
 
לכל הקהילות האלה שימשה בנגאזי מרכז כלכלי, מנהלי ורוחני; היא התערבה במינוי ועדי קהילה וגבתה את המסים לאיגוד הקהילות באיטליה<ref>{{צ-ספר|מחבר=ע. אברמסקי-בליי עורכת|שם=פנקס הקהילות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד ושם|שנת הוצאה=1997|עמ=19-20|פרק=קהילת לוב}}</ref>