גל הירש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iziky (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
שורה 46:
בשנת [[1997]] מונה ל[[קצין אג"ם]] של [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]]. באותה תקופה התכוננה האוגדה לאפשרות של עימות צבאי עם הרשות הפלסטינית ומנגוני הביטחון שלה, על רקע [[מהומות מנהרת הכותל|אירועי מנהרת הכותל]] ב־[[1996]].{{הערה|{{מעריב אונליין|ד"ר אורי מילשטיין|תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה|news/israel/Article-533081|26 במרץ 2016}}}} במסגרת שירותו נפצע קשה בפניו ופלג גופו הימני שותק, לאחר שפלסטינים רסקו את מכוניתו באמצעות [[יידוי אבנים|סלע]] שזרקו מגשר ביר זית. הירש עבר תהליך שיקום ארוך שנמשך כשנה, ובסיומו שב לשרת ומונה למפקד [[חטיבת בנימין]].
 
ב-[[1999]] שימש מפקד חטיבת בנימין. בתקופה זו זכתה החטיבה בשני פרסי רמטכ"ל. כמח"ט בנימין החליט, בעקבות אירועי [[האינתיפאדה השנייה]], על סגירת [[כביש 443]] לתנועת פלסטינים והגדירו כנתיב קריטי-מאובטח לירושלים.{{הערה|1=[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''[http://www.text.org.il/index.php?book=0510073 בומרנג]''', הוצאת [[כתר ספרים|כתר]], [[2005]], עמ' 30–31}} החלטתו בוטלה בהוראת [[בג"ץ]] כעבור מספר שנים. לאחר [[מבצע חומת מגן]] האיץ במקבלי ההחלטות להקים את [[גדר ההפרדה]], שימש כמתכנן הראשי שלה והוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל בשנתו הראשונה{{דרושה הבהרה|סותר או לא נתמך במה שכתוב בערך עך גדר ההפרדה}}. בנוסף הוביל פרויקט רחב היקף להגנת היישובים ב[[יהודה ושומרון]] וב[[בקעת הירדן]] בתחומי אבטחה ותשתיות הגנה. בשנת [[2001]] מונה ל[[קצין אג"ם]] של [[פיקוד המרכז]]. הירש, כקצין האג"ם הפיקודי ועוד קודם לכן כמפקד החטיבה המרחבית בנימין, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם מח"ט ה[[חטיבת הנח"ל|נח"ל]] [[יאיר גולן]], מח"ט [[חטיבת גולני|גולני]] [[משה תמיר]], מח"ט ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] [[אביב כוכבי]] ומפקד החטיבה המרחבית יהודה [[נועם תיבון]], היה מהדוחפים לפעול נגד מקורות [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]], ב[[קסבה|קסבות]] ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבניים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל.{{הערה|1=מתוך: {{הארץ|עמוס הראל|יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010|11212921.1285551|16 באוקטובר 2009}}: "הצלחת 'חומת מגן', השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים".}} בתפקיד זה תכנן את "מבצע חומת מגן"{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|הכומתות האדומות שבות לצמרת צה"ל|1.2310839|2 במאי 2014}}}} ואף הגה את שם המבצע.
 
בשנת [[2003]] מונה למפקד [[בה"ד 1]]. בתקופה זו עברו לבה"ד 1 כלל הכשרות הקצונה בצה"ל למעט הכשרות חובלים וטייסים. כחלק משילוב הנשים הוביל את "[[השילוב הראוי]]", פקודות המפרטות את הנהלים בשילוב גברים ונשים באותה היחידה. הירש החליט כי נשים וגברים יוכשרו לקצונה יחד בבה"ד 1 באותם צוותים תוך שמופרדים רק המגורים. כחלק מהחלטה זו הביא לסגירת [[בה"ד 12]] כבסיס להכשרת קצונת נשים ובכך ביטל את ה[[הפרדה מגדרית|הפרדה המגדרית]] בהכשרת הקצונה. החלטה זו הביאה להתנגדות וביקורת כלפיו מטעמים דתיים, אך הירש התעקש, זכה לגיבוי, והחלטתו נותרה על כנה. הירש הרחיב את הידע הנדרש מצוערים בבוחן הכניסה, בעיקר בתחומי החינוך, מורשת הקרב וידיעת הארץ. בתקופה זו זכה בית הספר בשני פרסי רמטכ"ל. בתקופתו כמפקד בה"ד 1 פעל להעמקת הידע בתחומי מורשת ישראל ויהדות ויזם את הקמתו של בית הכנסת הגדול בבה"ד 1.