טומוגרפיה ממוחשבת – הבדלי גרסאות

 

==סיכונים==

 

רמות הקרינה הגבוהות בטומוגרפיה ממוחשבת גורמות לשיבושים ב[[דנ"א]] של כל תא ותא באבר שמוקרן. השיבושים כוללים שבירה מלאה של גדילי ה[[דנ"א]] (ראה [[:w:DNA_repair#Double-strand_breaks|double srtrand breaks]],[[תיקון DNA|שבר דו גדילי]]), וכך בכל תא נוצרים בממוצע 35 שברים מלאים ל[[גריי]] קרינה{{הערה|1=[http://www.pnas.org/content/100/9/5057.full.pdf Evidence for a lack of DNA double-strand break repair in human cells exposed to very low x] "The line is a linear fit to the data points with a slope of 35 DSBs per cell per Gy." e.g. 35[DSB/Gy]*56[mGy]=1.96[DSB]}}. השיבושים כוללים שיבושים במולקולות ה[[אפיגנטיקה|אפיגנטיות]] שצמודות ל[[דנ"א]], אשר חלקן מוסרות מה[[דנ"א]] עקב הקרינה, ובכך משתנה רמת הביטוי של הגנים שהסמן האפיגנטי שלהם הוסר. את השברים ב[[דנ"א]] התאים מנסים [[תיקון DNA|לתקן]], אולם התהליך רווי בטעויות הגורמות למוטציות בגנים, הגורמות ליצירת חלבונים מוטנטים. במקרים שבהם התא לא יצליח לתקן את הנזקים, עשוי להיווצר תהליך של [[אפופטוזה]], מוות תאי מתוכנן של התא, למניעת מצבים שבהם עודף נזקים ב-DNA מוביל לסרטן. במקרה ולא נוצר תהליך של [[אפופטוזה]], התא יפעל באופן משובש, דבר שעלול להתבטא בסרטן, או בפעילויות לא תקינות אחרות בעלות השלכות בריאותיות שליליות אחרות. לתאים המתחלקים, כגון תאי גזע, יש סיכוי גבוה יותר למות כתוצאה מהנזק, או להפוך לסרטניים. את השינויים האפיגנטיים התא לא מתקן, וכך נוצר שינוי באופן פעולתו של התא.