הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל"

נוספו 6 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
מ (אנגלית אינה שפה רשמית.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
מ (עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון))
חלק ניכר מהתקציב הלאומי מופנה לצורכי הביטחון, כ-50 מיליארד ש"ח בשנה, המהווים כ-20% מהתקציב הלאומי העומד על כ-400 מיליארד ש"ח בשנה. [[חוק גיוס חובה]] שנחקק ב-[[1949]] קובע שכל [[תושב קבע]] בישראל, גבר או אישה, חייבים לשרת ב[[צה"ל]] החל מגיל 18 לתקופה של 3 שנים לגברים ושנתיים לנשים (תקופות השירות משתנות מעת לעת לפי הצורך). עם זאת, פטור גורף ניתן לכל התושבים שמוגדרים כ"בני הלאום הערבי" (כלומר לכל [[ערביי ישראל]], למעט ה[[דרוזים]]), וכן ניתן פטור פרטני לתלמידי [[ישיבה|ישיבות]], בעיקר ישיבות חרדיות ולנשים אשר מצהירות שאמונתן הדתית מונעת מהן לשרת בצבא. מספר העילות הרפואיות או הסוציואקונומיות לפטור משירות צבאי עלה עם השנים ועם הגידול באוכלוסייה.
 
בהתבסס על נתוני צה"ל, 30% מקרקעות המדינה מיועדים לשטחי אימונים וניסויים; ב-11% מקרקע המדינה יש מגבלות בנייה מטעמי ביטחון; על 4% קרקע נוספים מוקמים מתקנים של צה"ל; ועל עוד 1% מהאדמות יש מתקנים של מערכת הביטחון. על-פי המחקר "ההשלכות הכלכליות של האחזקה והשימוש בקרקע על ידי מערכת הביטחון", נתונים אלה אינם משקפים את ההיקף האמיתי של שיעור שימושי הקרקע לצורכי ביטחון, שכן גם בשטחים נוספים נמצאה זיקה ושימוש ביטחוני עקיף.{{הערה|1={{הארץ|מוטי בסוק|צבא האדמה לישראל|9565451.1306106|21 בפברואר 2008}}}}
 
שירותי ביטחון נוספים הנמצאים בפיקוח [[משרד ראש הממשלה]] הם [[המוסד|המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים]] האחראי על פעולות [[ביון]] ואיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] מחוץ לגבולות המדינה, לצד [[דיפלומטיה]] חשאית ופעולות מיוחדות בארצות זרות; וה[[שב"כ|שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ) שאחראי על ביון ואיסוף מודיעין וכן על העברתו לצה"ל ולמשטרה בתוך גבולות המדינה ומעבר לקו הירוק.
ב-[[2004]] השקעות הון הסיכון בישראל היו גדולות מבכל מדינה ב[[אירופה]].{{הערה|1=[http://sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?file=/chronicle/archive/2004/04/02/BUG675V5L41.DTL Venture capital invests in Israeli techs Recovering from recession, country ranks behind only Boston, Silicon Valley in attracting cash for startups], סן פרנסיסקו כרוניקל}} ויחס ה-VC/GDP הגדול בעולם אחרי [[ארצות הברית]]. למעט ארצות הברית ו[[קנדה]] לישראל יש הכי הרבה חברות הרשומות ב[[נסדאק]]{{הערה|1=[http://www.nasdaq.com/newsroom/news/pr2005/ne_section05_019.stm אתר הנאסד"ק], פברואר [[2005]]}} כמו כן, ישראל היא בעלת האחוז הגבוה ביותר של [[מחשב אישי|מחשבים אישיים]] לנפש.
 
מספר המאמרים המדעיים לנפש שנכתבו על ידי ישראלים הוא מהגבוהים בעולם,{{הערה|1={{הארץ|עפרי אילני|מעצמה אקדמית: ישראל במקום רביעי בפרסום מאמרים לאדם|11287061.1290507|17 בנובמבר 2009}}}} כמו כן, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם (יחד עם [[שווייץ]]) ביחס ה[[פטנט]]ים הרשומים לנפש.{{הערה|{{הארץ|יובל דרור|1,046.1 פטנטים זיכו את ישראל במקום ה-13 המכובד|301974|1.887388}}}}
 
החל מ[[המאה ה-21]], זכו שמונה מדענים ישראלים ב[[פרס נובל]] בתחומי המדעים. ה[[ביוכימיה|ביוכימאים]] [[אברהם הרשקו]] ו[[אהרון צ'חנובר]] מ[[הטכניון]] חלקו ב[[פרס נובל לכימיה|פרס לכימיה]] ב-[[2004]]. [[דניאל כהנמן]] זכה ב[[פרס נובל לכלכלה|פרס לכלכלה]] ב-[[2002]] וב-[[2005]] זכה בו גם ה[[מתמטיקאי]] [[ישראל אומן]] (שניהם מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]). ב-[[2009]] זכתה בפרס נובל לכימיה ה[[ביוכימיה|ביוכימאית]] [[עדה יונת]] מ[[מכון ויצמן למדע]], ב-[[2011]] זכה פרופסור [[דן שכטמן]] מהטכניון בפרס נובל לכימיה על גילוי [[קווזי-גביש]]ים וב-[[2013]] זכו בפרס זה גם [[אריה ורשל]] ו[[מיכאל לויט]].