מוקש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון) |
|||
שורה 47:
למרות שהמוקשים נועדו לתת מענה צבאי, הרי לאחר שסיבת קיומם פגה (ולפעמים גם לפניה) הם מסכנים את ה[[אוכלוסייה]] האזרחית. במיוחד הדברים אמורים במוקשים נגד [[אדם]] שנכון להיום ([[2012]]) פגעו וממשיכים לפגוע באלפי אנשים ב[[אפריקה]] בעיקר ב[[אנגולה]] (ראו [[מוקשים באנגולה]]) וב[[קמבודיה]] בכל שנה עקב העובדה כי הם לא פונו ממקומם לאחר ש[[מלחמת אזרחים|מלחמות האזרחים]] נגמרו.
גם ב[[ישראל]] קיימת סכנה רבה ממוקשים באזור [[רמת הגולן]], [[הערבה]], [[בקעת הירדן]], וברחבי [[הגדה המערבית]] ו[[הגליל העליון]]. שדות רבים אינם מגודרים{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי|בכיר בצבא: יש מאות שדות מוקשים לא מגודרים|052/324|7 בפברואר 2010||1|2}}}} ומשולטים כמחויב באמנות בינלאומיות שישראל חברה בהן{{הערה|1=ע"ע [[אמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים]].}}, ועקב [[סחיפת קרקע]] קיימת סכנת עלייה על מוקשים גם מחוץ לגדרות, ומדי פעם נפגעים מטיילים{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי ואבי אשכנזי|בן 11 נפצע קשה בפיצוץ מוקש ברמת הגולן|051/580|6 בפברואר 2010||1|2}}}}{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי, אנשיל פפר|צעיר בן 24 נפצע קשה בשדה מוקשים, נפל ממסוק החילוץ ונהרג|
בניגוד לטענה כי קיומם של שדות המוקשים ב[[שמורת טבע|שמורות טבע]] רבות ברחבי ישראל, הוא מבחינת שימור ה[[טבע]] - מחקרים מראים כי מוקשים פצעו והרגו זנים רבים של [[חיית בר|חיות בר]] ברחבי העולם, וכי השימוש במוקשים מוביל סדרה של תהליכים הפוגעים בסביבה, בהם: הדרדרות איכות הקרקע, כריתת יערות, זיהום מקורות מים ב[[מתכות כבדות]], וייתכן שאף פגיעות מהותיות ב[[בית גידול|בתי גידול]] וב[[מארג מזון|שרשראות מזון]] המשפיעות על אוכלוסיות של זנים שלמים{{הערה|1=השפעות סביבתיות של מוקשים בעולם, מתוך [http://lm.icbl.org/index.php/publications/display?url=lm/2000/appendices/environment.html דו"ח מעקב של הקואליציה למניעת מוקשים, 2000].}}.
| |||