שקיפות (מנהל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1היעדר |
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון) |
||
שורה 23:
בפוליטיקה, שקיפות היא אמצעי למאבק ב[[שחיתות שלטונית]], ולשמירה על אמינותם של נבחרי הציבור. כאשר ישיבות הממשלה פתוחות לתקשורת, כאשר התקציב זמין לקריאה על ידי הציבור, כאשר חוקים, תקנות והחלטות פתוחים לדיון ציבורי, הממשל נתפס כשקוף, וקטנים הסיכויים לניצול לרעה של סמכויות הממשלה.
בישראל, פועלים מספר ארגונים לקידום שקיפות שלטונית וביניהם [[התנועה לחופש המידע]], [[הסדנא לידע ציבורי]], [[המשמר החברתי]], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], המיזם "100 ימים של שקיפות" ועמותת שבי"ל{{הערה|1=[http://www.ti-israel.org/ שקיפות בינ"ל ישראל]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. ברמת השלטון המקומי, אחד מבין הפרויקיטים השונים של עמותת שבי"ל הוא מדד שקיפות הרשויות המקומיות{{הערה|1=[http://www.ti-israel.org/?CategoryID=210 פרויקט שקיפות בשלטון המקומי]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בו נבחנת מידת הנגשת המידע בפועל לתושבים ואתו הן מחויבות על פי חוק חופש המידע לספק. בנוסף, פיתחה סיעת האופוזיציה בעיריית תל אביב, [[עיר לכולנו]], את ה"תקציבולטור", תוכנה שמאפשרת לתושבים לבחון ולחפש נתונים בתקציב העירייה, וכך הגדילה את השקיפות של עיריית [[תל אביב]]{{הערה|1={{הארץ|נועה קושרק|ה"תקציבולטור" יהפוך את תקציב עיריית תל אביב-יפו לשקוף|
בכנסת ה-20 הוקמה ועדת שקיפות מיוחדת, או בשמה המלא "[[הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור]]" בראשותה של חברת הכנסת [[סתיו שפיר]] מ[[המחנה הציוני]]. עד לחודש אוקטובר 2016 קיימה ועדה זו כ-60 דיונים. במהלך דיוני הוועדה נחשפו כשלים בהתקשרויות ובעריכת מכרזים של הממשלה מול חברות פרטיות לרבות חברות ייעוץ, הועלו סוגיות הקשורות ל[[מנהלת תנופה]] אשר הייתה אמונה על מפוני [[גוש קטיף]] וישובי צפון השומרון וכן נדונו סוגיות הקשורות להיעדר שקיפות בנתוני ה[[דיור ציבורי בישראל|דיור הציבורי]]. בחודש יוני 2016 תקף ח"כ דוד ביטן מהליכוד את ח"כ שפיר וטען כי בדיוני הוועדה מול משרדי הממשלה ח"כ שפיר '''[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3691720,00.html "נטפלת אליהם ומנהלת את הדיונים כמו ועדת חקירה"].'''
| |||