דרך בורמה (ישראל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברה להערת שוליים |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:\u200e|\u200f)+(\]|\[) +\1, -(\]|\[)(?:\u200e|\u200f)+ +\1) תגית: תו כיווניות מפורש |
||
שורה 15:
דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך [[מלחמת העצמאות]] מאחר שהכביש מ[[השפלה]] לירושלים נחסם ב[[לטרון]] וב[[שער הגיא]]. נקראה על שם [[דרך בורמה (בורמה)|דרך בורמה]] ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין [[בורמה]] ל[[סין]] ב[[מלחמת סין-יפן השנייה]].
דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר [[דיר מוחיסין]] (היום מושב [[בקוע]]), שעל כביש [[אל-מסמיה|מסמיה]] - [[לטרון]] (היום [[כביש 3]]) עברה סמוך לכפרים [[בית ג'יז]] ו[[בית סוסין]] (היו ממוקמים צפונית ל[[הראל (קיבוץ)|קיבוץ הראל]]). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח ל[[בית סוסין]] ואחר כך ירדה וחצתה את כביש [[הר-טוב]] - שער הגיא (היום [[כביש 38]] מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה ל[[בית מחסיר]] (היום [[בית מאיר]]) ו[[שמורת המסרק]]
}}. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם [[חטיבה 7]] שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.
שורה 33:
בלילה שבין ה-[[29 במאי]] וה-[[30 במאי]] יצאו 11 חברי [[פלמ"ח]] וביניהם [[שלמה שמיר]] מפקד חטיבה 7, שהיה מהנדס במקצועו, וסיירי הפלמ"ח [[עמוס חורב]] ו[[גבריאל רפפורט]] ("גברוש") ב[[רכב שטח|ג'יפ]] מכיוון [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]] במטרה לבדוק אם ניתן להגיע עד אחרי שער הגיא בתוואי היוצא מדיר מוחיסין והאם ניתן להרחיבו עבור תנועת משאיות. ג'יפ שני יצא לסיור מ[[קריית ענבים]], ללא תיאום מראש, ובו [[אליהו סלע]] (המכונה "רעננה"), קצין המבצעים של הראל. להפתעתם הרבה נפגשו שני צוותי הפלמ"ח כאשר אלו שהגיעו ממערב נמצאים בתחילת עליה גדולה ואילו אלו שבאו ממזרח נמצאים בסופה. למעשה, 8 ק"מ (ארבעה ק"מ לכל כיוון, כלומר ממערב: מדיר מוחיסין ועד העלייה וממזרח: מבית מחסיר ועד העלייה) מתוך 10 הק"מ של הדרך היו עבירים ללא קושי מיוחד עבור ג'יפים. הבעיה הייתה לגשר על קטע העלייה של שני ק"מ.
בינתיים, על מנת לא לאבד זמן, נשלחה שיירת ג'יפים נושאי [[קמח]] ותחמושת מתל אביב ומולה יצאו משאיות ריקות מירושלים. כלי הרכב הגיעו עד להיכן שיכלו ובפער ביניהם סחבו סבלים את האספקה על גבם, צינור שהותקן במקביל שימש להעברת דלק, שהורק לתוך הצינור בצד אחד והתקבל בצידו האחר. בכך הוקל מיידית מצב ירושלים הנצורה. אחר כך אורגנו שיירות מ[[מחנה ביל"ו]] ליד [[כפר ביל"ו]] ומשם כשהן נושאות בעיקר מצרכי מזון היו מגיעות עד לאותו מקום שאותו צריך היה לעבור ברגל שם היו מעמיסים הכל על גבם של סבלים, חלק מן הסבלים הגיעו עם המשאיות מ[[נמל תל אביב]]. במשך שמונה ימים הועברה אספקה, שכללה מצרכי מזון ודלק על ידי סבלים, [[פרד]]ות ו[[גמל]]ים כשבמקביל מתבצעות העבודות ההנדסיות לפריצה ולסלילת הדרך{{הערה|1=
לאחר גילוי המעבר החלו [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל המהנדסים]]
==השימוש בדרך==
שורה 67:
* [[שמחה בלאס]], '''מי מריבה ומעש''', [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1973
* [[אריה יצחקי]], '''לטרון''', ירושלים 1982, עמודים 269 - 282
*
* [[אורי מילשטיין]], '''[[תולדות מלחמת העצמאות (ספר)|תולדות מלחמת העצמאות]]''', כרך רביעי: ממשבר להכרעה
* [[יהודה ואלך]], '''לא על מגש של כסף''', הוצאת כרטא ומשרד הביטחון
| |||