נשק אל-הרג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט: הסרת קובץ:Active_Denial_System_Humvee.jpg - נמחק מוויקישיתוף ע"י Srittau עם הסיבה: per c:Commons:Deletion requests/File:Active Denial System Humvee.jpg |
|||
שורה 87:
בישראל עושים שימוש בנשק אל הרג [[צה"ל]], [[מג"ב]], [[משטרת ישראל]] וה[[שב"ס]]. [[מהומות אוקטובר 2000]] העלו צורך מבצעי בנשק אל הרג. שימוש בנשק זה נעשה כנגד מפגינים ישראלים ב[[בילעין]], [[ניעלין]], [[נבי סאלח]], [[כפר קדום]] ומוקדי עימות נוספים. היו הכנות לעשיית שימוש בנשק זה כנגד מתנגדי [[תוכנית ההתנתקות]]{{דרוש מקור}}. בחיל הים נעשה שימוש כנגד דייגים בחופי עזה ולבנון במערכת תותח שיורה בעזרת לחץ אוויר כדורי פלסטיק בקוטר 60 מ"מ שמכילים מים, צבע, נוזל מסריח ועוד{{דרוש מקור}}.
[[קובץ:Sponge grenade 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוטרים חמושים בכדורי ספוג לפיזור הפגנה ב[[חורה]], נובמבר 2013]]
לעתים ישנה אי בהירות באשר להגדרת נשק כאל הרג - כך היה עם [[רובה צלפים]] רוגר. רובה זה שימש במקור ככלי נשק ספורטיבי. בצה"ל הותאמה לרוגר [[כוונת טלסקופית]] ומפעיליו צוידו בתחמושת חיה. במסמך פנימי, שנכתב על ידי ראש מדור אבטחה ב[[אגף המבצעים]] ב[[צה"ל]], נקבע במפורש כי הרוגר אינו יכול להיחשב כנשק "אל הרג" וכי יש לירות בו רק כשהנסיבות מצדיקות ירי [[אש חיה]]. למרות קביעה מפורשת זו, בחודשי ה[[אינתיפאדה]] הראשונים הרוגר הוגדר בצה"ל כנשק אל הרג ונעשה בו שימוש כאמצעי לפיזור הפגנות בהן התבצע [[יידוי אבנים]] מבלי שלחיילים נשקפה [[סכנת חיים]] (כל העיר, 23.11.01). בדצמבר 2001 קבע ה[[פרקליט צבאי ראשי|פצ"ר]] כי הרוגר אינו נשק "אל הרג" ולכן יש להגביל את השימוש בו ([[הארץ]], 27.12.01){{הערה|רון דודאי, [http://www.btselem.org/Download/200203_Trigger_Happy_Heb.doc "אצבע קלה"], ארגון בצלם, מרץ 2002 {{DOC}}}}. בינואר 2009 טענו פעילי שמאל כי צה"ל החזיר את רובה הרוגר לשימוש נגד מפגינים, למרות האיסור שהוטל בשנת 2001 ([[הארץ]], 10.01.09){{הערה|ניר חסון ויואב שטרן, [http://www.haaretz.co.il/
[[בום על קולי|בומים על קוליים]] שימשו את ישראל בעיקר לאותת על יכולת תקיפה בעומק [[מדינת אויב|מדינות אויב]], כלפי [[מצרים]] (בעת [[מלחמת ההתשה]]) וסוריה (בעת שלטונו של [[בשאר אל-אסד]]). [[סוריה]] הגיבה באופן דומה, ב[[חיפה]]. בפעולות מסוג זה האפקט המושג הוא השפלת הצבא והשלטון על ידי חשיפת כשל במערכות ההגנה האווירית, לצד פגיעה ב[[מורל (פסיכולוגיה)|מורל]] האזרחים. באינתיפאדה השנייה, בפעילות הצבאית בעזה, הבום העל קולי שימש לראשונה כאמצעי פסיכולוגי-השימוש הרב בו הגביר את הלחץ על האוכלוסייה. ניתן להניח שהציפייה בצה"ל הייתה שבשלב מסוים האזרחים יפעילו לחץ על ארגוני הטרור להפסיק את שיגור הרקטות על היישובים הישראלים הסמוכים לרצועת עזה.
| |||
