מחיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון חדש לקטגוריה:מחיר: "*" באמצעות HotCat
מ ←‏top: על ידו -> על ידיו באמצעות AWB
שורה 10:
יש תאוריות שונות ביחס לגובה הנכון של מחירים. [[תאוריית הערך של העבודה|תיאורית הערך של העבודה]] הגורסת כי לכל מוצר יש ערך המבוסס על כמות העבודה שהושקעה בייצורו. תאוריה זו הייתה מקובלת בעיקרה על הוגים חשובים ראשונים בתחום הכלכלה, כמו [[אדם סמית']] ו[[דיויד ריקרדו]]. תאוריה זו נכשלה בהסברת תופעת [[פרדוקס הערך|פרדוקס המים-והיהלום]] —העובדה שמים חיוניים הרבה יותר לאדם, אך מחירם נמוך בהרבה מזה של יהלומים, שחיוניותם פחותה בהרבה.
 
מ-1870 ואילך נדחתה תאוריה זו מפני תאוריות ה[[ערך שולי|ערך]] השולי של [[קרל מנגר|מנגר]], [[ליאון ואלרס|ואלרה]], [[ויליאם סטנלי ג'בונס|ג'בונס]], וממשיכיהם. תאוריות אלו גרסו כי מחירו של מוצר נקבע לא על־פי העבודה שהושקעה בייצורו אלא על־פי העדפות הצרכן (לפי [[האסכולה האוסטרית|מנגר]]) או לפי סיפוק צורכי הצרכן, כפי שהם נתפשים על־ידועל ידיו (לפי [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הניאו־קלאסית]]).
 
מחירו של מוצר, לפיכך, הוא תוצר של מחסור או תפישה של מחסור מצד הצרכן, המוכן לשלם סכום גבוה יותר עבור מוצר נדיר או נחשק יותר בעיניו. מנגר, פתר את פרדוקס המים-והיהלום בקביעה כי מחירו של מוצר נקבע על־פי הצורך החשוב פחות (היחידה השולית) עליו יהיה הקונה מוכן לוותר אם המוצר יוצע במחיר גבוה יותר. לדוגמה, אם לאדם יש חמישה ליטרים של מים, והוא משתמש בליטר אחד כדי לשתות, בשני כדי להשקות את עציציו ובחמישי כדי לשטוף כלים. מחיר המים, מבחינתו, הוא מחיר הוויתור על סיפוק הצורך הנמוך ביותר בחשיבותו (שטיפת כלים). ברור כי במצב כזה, מחיר המים עבור אותו אדם יהיה נמוך ממחירו של יהלום. לעומת זאת, אדם גווע מצמא במדבר, ירצה להשתמש בליטר מים כדי לשתותו. עבורו, מחיר המים יהיה זהה לוויתור על חייו ולכן ברור כי יבחר לקנות את המים במחיר גבוה אף מזה של יהלום.