פיתון (טיל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ עדכון URL בקישור לאתר "הארץ" (דיון)
שורה 68:
"שפריר 2" עדיין היה מוגבל בפעילות, אך מוצלח יותר נגד מטרה מתמרנת מקודמו. בדומה לכלל טילי התקופה, הטיל יכול להינעל אך ורק כאשר מטוס המטרה הפנה את צינור הפליטה שלו לכיוון המטוס הרודף, בתוך [[קונוס]] נעילה צר יחסית.
 
בצורה אירונית, שפריר הוצב לשירות מבצעי ראשון דווקא על מטוס [[מיג 21]], [[מוניר רדפא|שטייסו העיראקי]] ערק לישראל ב-[[16 באוגוסט]] [[1966]]. היה זה לאחר שגיחות צילום מצריות שבוצעו ככל הנראה במטוסי מיג 21, מגובה רב ובמהירות על קולית הטרידו את חיל האוויר.{{הערה|1=הטיסות עברו מעל ה[[הקריה למחקר גרעיני|כור הגרעיני בדימונה]], והטרידו מאוד את הפיקוד הבכיר והממשלה, ראו גם [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/8620151.html1411704 "הולכים על האופציה הגרעינית"], מאת [[אבנר כהן]] בעיתון [[הארץ]], [[22 במאי]] [[2007]]}} הפתרון היה להשתמש במטוס זהה, שיכול להגיע לאותו גובה ואותה מהירות, ולהפיל בעזרתו את מטוס הצילום. מהנדסי רפא"ל התקינו בשנת 1967 על המטוס שני טילי שפריר מהגרסה הלא סופית, עם רש"ק ומרעום קרבה מפוקפקים, שהצלחת פעולתם הוערכה בכ-50%. בסופו של דבר לא חדרו עוד טיסות צילום מאז ועד פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] (והשמדת חיל האוויר המצרי), ולכן מעולם לא הוזנק המטוס.
 
את הפלתו הראשונה רשם הטיל למחרת כניסתו לשירות מבצעי סדיר, ב-[[2 ביולי]] [[1969]], כשהטייס [[קובי ריכטר]] הפיל בעזרתו [[מיג 21]] [[מצרים|מצרי]], ובתקופה שבין כניסתו לשירות מבצעי ועד לפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שוגרו 35 טילים שהפילו 17 מטוסים (שיעור הצלחה של 48%), מהם ארבעה שהופלו כבר בשבוע הראשון.