ישיבת אדרת אליהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Motyshif (שיחה | תרומות)
סקריפט החלפות (מסוי)
שורה 38:
אנשי הישיבה הולכים בדרך כלל בעקבות דרכם של [[הגר"א]] וה[[רמח"ל]], אותם לקחו למורי דרך, עקב דרכם לדייק בפשוטם של המקראות ומאמרי חז"ל.
 
הישיבה משתייכת לזרם הליטאי, אולם כמה מאפיינים הופכים אותה לשונה מהמקובל בציבור זה. מוסדותיה מתנהלים על פי [[שיטת זילברמן]]. תלמידי הישיבהנותנים [[פתיל תכלת]] [[ציצית|בציציותיהם]]. במשך היום לומדים כאשר הם מעוטרים ב[[תפילין]], בין היתר על פי דעת [[הגר"א]]{{הערה|{{HebrewBooks|אליהו לנדא (נין הגר"א)|ארחות חיים - כתר ראש|31446|אות טו|עמוד=4}}}}.
 
תלמידי ורבני הישיבה משתדלים לקבוע את השקפת עולמם יותר על פי מה שכתוב בתורה, ופחות על פי סיפורים על גדולי ישראל, וחשיבה מה מקובל לחשוב.
שורה 46:
בעקבות הצעידה בדרכם של הגר"א והרמח"ל, לימוד המקרא כפשוטו, וקביעת השקפת העולם על פי התורה; יחס אנשי הישיבה כלפי מצוות [[ציונות#ישוב ארץ ישראל|ישוב ארץ ישראל]], שונה מהמקובל ברחוב החרדי. הם מדגישים את מצוות [[יישוב ארץ ישראל]] ומציינים את [[יום ירושלים]]. עם זאת הם אינם חוגגים את [[יום העצמאות]] ואינם אומרים [[קריאת ההלל|הלל]] במועדים אלה. עוד בניגוד לעמדה המקובלת בציבור הליטאי, הם נוקטים בקו פוליטי הנוטה לימין ותומך במתנחלים. לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] התקיימו בישיבה תפילות ותעניות לביטול הגזירה{{הערה|1=[http://www.katif.net/art.php?id=1118&table=art אבינדב ויתקון, ימינה מהמתנחלים]}}.
 
למרות דעותיהם הלא שגרתיות בנוף הליטאי, לא שוררת בקרב תלמידי הישיבה אוירת מחתרתיות ונצחנות על הרחוב החרדי שחושב ונוהג אחרת מהם, אלא מחשיבים את עצמם כחלק בלתי נפרד מעולם הישיבות הליטאי. עם זאת, אנשי הישיבה חדורים בתחושה משיחית מסויימתמסוימת, אך סוברים שהדרך הנכונה להשפיע על הציבור החרדי להתקרב לאמת על פי שיטתם, היא על ידי שינוי וצמיחה מבפנים למשל על ידי מסירת שיעורים לתלמידי ישיבות אחרות בנושאים כמו [[תנ"ך]] ו[[אמונה]], ולא על ידי התרסה ופילוג.
 
רבני ועסקני הישיבה שומרים על קשרי חברות הדוקים עם רבנים ובעלי השפעה רבים במגזר ה[[חרדי]], בין היתר בתקוה להשפיע עליהם שיתקרבו לדרכם.