אוטו סוורדרופ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קריירה ומשלחות: תיקון קישור |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
בקיץ 1897 עבד סוורדרופ כרב חובל של "לופוטן", אוניית נוסעים אל סוולבארד וממנה. ב-1898 הצטרף למשלחת אחרת עם ה"פראם". סוורדרופ ניסה להקיף את גרנלנד דרך [[מפרץ באפין]] אבל נכשל בניסיון לחצות את [[מצר נארס]]. מאחר שנאלץ לחרוף ב[[אלסמיר (אי)|אי אלסמיר]], חקרו הוא ואנשיו וכינו בשם מספר רב של [[פיורד]]ים ו[[חצי אי|חצאי איים]] בחופיו המערביים של האי, שלא נחקרו עד אז.{{הערה|1=https://books.google.com/books?ei=p1FaTeu8Fcy0hAeHmfCrDQ&ct=result&id=U5cFAAAAMAAJ&dq=Otto+Neumann+Sverdrup+arctic+adventures&q=Gustav+Adolf#search_anchor}}
בין -1899 ל-1902, חרף סוורדרופ עוד שלוש פעמים באי אלסמיר באזור הארקטי הקנדי עם ה"פראם", שם המשיך לעסוק במסעות חקר ובמיפוי, ששיאם בגלוי האיים שממערב לאי אלסמיר, דהיינו [[אקסל הייברג (אי|אקסל הייברג]], [[אמונד רינגנס (אי)|אמונד רינגנס]] ו[[אלף רינגנס (אי)|אלף רינגנס]], הידועים בשמם הקיבוצי כ[[איי סוודרופ]]. הודות לשיטות ה[[אינואיטים]] שאימצו, הצליחו סוורדרופ ואנשיו למפות שטח כולל של 260,000 קמ"ר - יותר מכל משלחת חקר אחרת לקוטב.{{הערה|Gerard Kenney ''Ships of Wood and Men of Iron: A Norwegian-Canadian Saga of Exploration in the High Arctic'', ISBN 0-88977-168-5, 1984}} האזור מופה בהצלחה רבה בידי ה[[טופוגרפיה|טופוגרף]] שלו, גונאר איזקסן, ו-35 פרסומים אקדמיים נכתבוכתוצאה מן המשלחת. עם שובו, התקבל סוורדרופ כגיבור לאומי בנורווגיה. אף על פי כן, הוא נשאר אלמוני יחסית ב[[צפון אמריקה]], ואלמוני יחסית בנורווגיה בכל הנוגע לחקר קנדה שעשה.
[[File:The National geographic magazine (1902) (14781596262).jpg|thumb|left|גילויי סוורדרופ 1898-1902]]
סוורדרופ טען לחזקת נורווגיה על שלושת האיים שגילה, והחל בכך מחלוקת ריבונות עם [[קנדה]], שטענה לחזקה על כל היבשה, אם כזו שהתגלתה ואם שעוד לא התגלתה, במה שהוא עכשיו האזור הארקטי של קנדה. המחלוקת לא יושבה עד 1930, כשנורווגיה העבירה את האיים לחזקת קנדה. באותה שנה חתם סוורדרופ על הסכם עם ממשלת קנדה, לקניית הרשומות של משלחות סוורדרופ תמורת 67,000 דולר קנדי. סוורדרופ מת שבועיים לאחר חתימת ההסכם, אבל הכסף הבטיח את עתיד משפחתו. הרשומות נגנזו בארכיונים הלאומיים של קנדה, אבל לאחר זמן הוחזו לספרייה הלאומית של נורווגיה.
בשנים 1915=1914 יצא סוורדרופ במשלחת חיפוש והצלה של שתי משלחות רוסיות. משלחתו הרביעית והאחרונה במימי [[סיביר]] הארקטית הייתה בשת 1921, כאשר פיקד, מעל גשר הפיקוד של [[שוברת קרח|שוברת הקרח הסובייטית]] "לנין" על צי של חמש אוניות משא במשט ניסוי דרך [[ים קארה]] אל שפך הנהרות [[אוב]] ו[[יניסיי]]. האוניות הגיעו ליעדן ושבו בשלום. הפלגה זו נחשבה לצעד חשוב בפיתוח מגזר ים קארה של [[נתיב הים הצפוני]].{{הערה|T. C. Fairley, ''Sverdrup's Arctic Adventures'', p. 272. London 1959}} סוורדרופ ניסה גם את כוחו במיזם מטעים במחוז אוריינטה ב[[קובה]], שלא עלה יפה.
==הערות שוליים==
| |||