פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
←‏mind בעברית: הגהה, ניסוח
 
==mind בעברית==
ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות ה[[מתרגם]] על חוסר היכולת ל[[תרגום|תרגם]] לעברית את המילה mind. לא קיימת מקבילה למונח בשפה העברית ועל כן משתמשים חליפות במונחים [[נפש]], [[רוחניות|רוח]], [[שכל]], [[דעת]], [[נשמה]], [[תבונה]] ואף מיינד. לעתים, באותו טקסט אפשר למצוא מונחים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר מונח אחד, תוך התנצלות על חוסר הדיוק. אף אחד מהמונחים לא תופס את מלוא המשמעויות של mind. עד כה [[האקדמיה ללשון העברית]] לא הכריעה בסוגיה ולא קבעה מונח תקני. בערך זה נשתמשייעשה שימוש במילה 'נפש' בלבד על מנת לשמור על אחידות, זאת למרות שאין הכוונה למונח ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]].
 
==בעיית גוף-נפש==
{{הפניה לערך מורחב|בעיית גוף-נפש}}
בעיית הגוף-נפש עוסקת בהסבר ליחס הקיים בין נפש, תהליכים נפשיים ומצבים או תהליכים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]]. השאלה היא מהי מהות הנפש ומצבים/תהליכים נפשיים ואיך, אם בכלל, הנפש משפיעה, או יכולה להשפיע, על הגוף. חוויות תפיסתיות תלויות ב[[גירוי]]ים אשר מגיעים דרך ה[[חוש]]ים מהעולם החיצון. גירויים אלו גורמים לשינויים במצבים הנפשיים וגורמים ל[[תחושה|תחושות]]. לדוגמה, משהאדם רוצה משולש [[פיצה]] וזה גורם לו להזיז את הגוף בכיוון מסוים כדי להשיג את מה שהוא רוצה. השאלה היא כיצד אפשר שחוויות מודעות יגיעו מתוך גוש חומר אפור בעלת תכונות אלקטרו-כימיות בלבד? בעיה קרובה היא כיצד [[האמנה (פילוסופיה)|האמנות]] ו[[רציה (פילוסופיה)|רציות]] גורמות ל[[נוירון|נוירונים]] של [[אינדיבידואל]] לירות ול[[שריר]]יו לפעול.
 
==דואליזם==
 
===טיעונים בעד===
הטיעונים הנפוצים בעד דואליזם מתבססים על [[אינטואיציה]] של השכל הישר לפיה חוויות מודעות נפרדות מחומר דומם. [[אדם מן היישוב]] מזהה את הנפש עם העצמי, [[אישיות]] או [[נשמה]]; ודוחה את הרעיון שהנפש היא מוח; או להיפךלהפך, הוא מוצא את הרעיון של ערך אונטולוגי יחיד כמכניסטי מדיימדי או לא מובן. פילוסופים מודרניים של הנפש סבורים שאינטואיציות הן מבלבלות ולכן עלינו להשתמש בכישורים ביקורתיים יחד עם עדויות אימפיריותאמפיריות מדעיות כדי לבחון את הנחותינו ולקבוע האם יש להן בסיס אמיתי.
 
טיעון נוסף הוא שלנפשי ולפיזיקלי יש תכונות שונות אשר בלתי מתיישבות זו עם זו. לאירועים נפשיים יש איכות סובייקטיבית שאין לאירועים פיזיקליים. אפשר למשל לשאול מישהו כיצד מרגישה אצבע חרוכה, כמו מהכיצד נראים שמיים כחולים וכיצד נשמעת מוזיקה נחמדה., אולם יהיה זה חסר משמעות, או לפחות מוזר, לשאול מה מרגיש [[גלוטומט]] ב[[היפוקמפוס]]?
 
פילוסופים של הנפש מכנים את ההיבט הנפשי של אירועים [[קווליה]] (qualia) או "תחושה גולמית". קווליה לוקחת חלק באירועים נפשיים אשר נראים קשים לרדוקציה לפיזיקלי, להרגיש [[כאב]], לראות [[צל]] מוכר או לראות [[כחול]].
 
[[קובץ:Zombie dead live.png|שמאל|ממוזער|200px|<center>[[זומבי]] אמיתי?</center>]]
טיעון ה[[זומבי]] מבוסס על [[ניסוי מחשבה]] של [[טוד מודי]] אשר [[דייוויד צ'אלמרס]] פיתח בספרו ''The Conscious Mind''. הרעיון הוא שלדמיין גוף של מישהו מאפשר להגות בקיומו ללא מצבי תודעה. צ'למרס טוען שסביר שיצור כזה קיים מכיוון שכל הנדרש הוא שהמדעים הפיזיקליים יצדקו בתיאורם את הזומבים. מדעים אלה לא משתמשים בתודעה או בחוויות נפשיות ולכן המעבר מסבירות לאפשרות יהיה קטן. דנט טוען בתגובה כי המובן של זומבי פילוסופי הוא לא קוהרנטי או שהוא מושג לא סביר. זאת ממכיווןמכיוון שעל פי הפיזיקליזם ישנן שתי אפשרויות בלבד, או שאפשר להאמין שכולם הם זומבים או שאף אחד לא יכול להיות זומבי. ההרהור בקיום או בחוסר קיום של זומבי היא תוצר העולם הפיזיקלי ולכן אין הבדל במי מהרהר בה. או במילותיו של דנט: "זומבים חושבים שהם מודעים, שיש להם קווליה, שהם סובלים מכאב - אולם הם פשוט טועים (על פי מסורת מצערת זו) בדרך שלא הם או אנחנו נוכל אי פעם לגלות!"{{הערה|1=Dennett, Daniel (1995). "The unimagined preposterousness of zombies". J Consciousness Studies 2: 322\u20136}}.
 
===דקארט===
==מוניזם==
{{הפניה לערך מורחב|מוניזם}}
'''מוניזם''', בניגוד לדואליזם, לא מקבל כל חלוקה בסיסית. חוסר נפרדות המציאות הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה המזרחית כבר אלפיים שנה, ב[[פילוסופיה הודית|פילוסופיה ההודית]] וה[[פילוסופיה סינית|סינית]], מוניזם הוא חלק מהבנת מושג החוויה. כיום, מרבית הצורות המקובלות של מוניזם בפילוסופיה המערבית הן פיזיקליסטיות. על פי ה'''פיזיקליזם המוניסטי''' החומר הקיים היחידי הוא פיזיקלי ועליו להחקרלהיחקר על ידי המדע. צורה נוספת של מוניזם, [[אידאליזם]] גורסת שהחומר הקיים היחידי הוא נפשי. ברקלי האמין בצורה טהורה של אידאליזם. על פי גרסה מתוחכמת יותר, '''[[פנפסיכיזם]]''', חוויות ותכונות נפשיות עומדות בבסיס חוויות ותכונות פיזיקליות. גרסה זו על ידי [[אלפרד ווייטהד]] ו[[דיוויד גריפין]].
 
על פי ה'''[[פנומנליזם]]''' ייצוגים (או מידע חושים) של אובייקטים חיצוניים הוא כל מה שקיים. [[ברטרנד ראסל]] וה[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]] תמכו בגישה זו בתחילת המאה ה-20. אפשרות נוספת, היא לקבל את קיומו של חומר בסיסי אשר אינו פיזיקלי או נפשי, כך שהנפשי והפיזיקלי יהיו תכונות חומר נייטרלי. [[ברוך שפינוזה]] תמך בעמדה זו ו[[ארנסט מאך]] תרם להפצתה. '''מוניזם נייטרלי''' מזכיר דואליזם של תכונה.
====ביהביוריזם====
{{הפניה לערך מורחב|ביהביוריזם}}
'''ביהביוריזם''' שלט בפילוסופיה של הנפש במשך רוב המאה ה-20 ובעיקר במחצית הראשונה. הביהביוריזם פותח בפסיכולוגיה כתגובה לבעייתיות של ה[[אינטרוספקציה]] (התבוננות עצמית). לטענתם, האינטרוספקציה לא יכולה לבחון באופן זהיר ומדויק את החיים הפנימיים של הנפש ולא יכולה לשמש להכללות תחזתיותתחזיתיות. בלי הכללה והאפשרות לבחינה של אדם אחר, הפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדעית. הפתרון הוא לוותר על הרעיון של חיים נפשיים פנימיים (ומכאן גם על נפש עצמאית אונטולוגית) ולהתמקד במקום זאת בתיאור של התנהגות נצפית.
 
במקביל להתפתחויות בפסיכולוגיה, התפתח '''ביהביוריזם פילוסופי''' (לעתים מכונה '''ביהביוריזם לוגי'''). על פי הביהביוריזם הפילוסופי הצהרות אשר אינן מאומתות על חיי הנפש הפנימיים הינם חסרי משמעות. עבורם, מצבים נפשיים אינם מצבים פנימיים שניתנים לאינטרוספקציה אלא תיאור התנהגות או נטייה להתנהג בדרך מסוימות, שנעשית על ידי גורם חיצוני במטרה להסביר ולחזות התנהגות של אחרים.
 
====פיזיקליזם לא-רדוקטיבי====
'''פיזיקליזם לא-רדוקציוניסטי''' מחזיק בשתי עמדות: 1. פיזיקליזם הוא נכון ומצבים נפשיים חייבים להיות מצבים פיזיקליים. 2. כל ההיגדים הרדוקציוניסטים הם לא מספקים: מצבים נפשיים לא יכולים לעבור רדוקציה להתנהגות, מצבים מוחיים או מצבים פונקציונליםפונקציונליים. בשל כך, עולה השאלה האם יכול להתקיים פיזיקליזם לא רדוקציוניסטי. [[מוניזם אנומלי|המוניזם האנומלי]] של דונלד דיווידסון הוא ניסיון לנסח פיזיקליזם מסוג זה.
 
דיווידסון משתמש בטיעון ה'''[[נסמכות]]''' ('''supervenience'''): מצבים נפשיים נסמכים על מצבים פיזיקליים, אך לא יכולים לעבור רדוקציה אליהם. נסמכות לכן מתארת תלות פונקציונלית: לא יכול להיות שינוי בנפשי בלי שינוים ברדוקציביליות פיזיקלית לא פורמלית בין נפשי וכן פיזיקלי בלי רדוקציה אונטולוגית.
הבסיס התאורטי של ביולוגיה הוא בעיקרו מטריאליסטי. נושאי המחקר הם בראש ובראשונה תהליכים פיזיקליים אשר אמורים להיות בסיס לפעילות מנטלי ולהתנהגות. ההצלחה הגוברת של הביולוגיה בהסבר תופעות מנטליות מאששת את הנחת היסוד שלה על פיה לא יכול להיות שינוי במצבים מנטלים ללא שינוי בתהליכים מוחיים.
 
[[נוירוביולוגיה]] כוללת ענפים רבים אשר עוסקים ביחס בין המנטלי ובין מצבים ותהליכים פיזיקליים. ה[[נוירופיזיולוגיה]] חוקרת את היחס בין תהליכי [[תפיסה]] וגירויים. [[מדעי המוח]] הקוגניטיביםהקוגניטיביים חוקרים את הקשרים בין תהליכים מנטלים ותהליכים מוחיים. [[נוירופסיכולוגיה]] מתארת את התלות של כישורים מנטלים באזורים אנטומים מסוימים במוח. [[ביולוגיה התפתחותית]] חוקרת את היווצרות והתפתחות מערכת העצבים האנושית ומתארת גם את ה[[אונטוגנזיה]] (תהליך התפתחות ה[[עובר]]) וה[[פילוגנטיקה]] של התפתחות תופעות מנטליות החל מהשלבים הפרימיטיביםהפרימיטיביים ביותר. [[ביולוגיה אבולוציונית]] מטילה מגבלות על תאוריה של הנפש כמנגנון מבוסס [[גן (ביולוגיה)|גנים]] של [[ברירה טבעית]]. הביולוגיה האבולוציונית לא מתירה קפיצות בתהליך ההתפתחות של מערכות נוירונים אלא רק התקדמות בצעדים קטנים לאורך תקופות ארוכות. החל מ[[שנות השמונים של המאה ה-20]], טכנולוגיות של [[הדמיה מוחית]], כמו [[FMRI]], הגדילו בצורה ניכרת את הידע אודות עבודת המוח. השאיפה היא לתאר בצורה מקיפה תהליכים מוחיים ביחס לתהליכים מנטליים.
===מדעי המחשב===
[[קובץ:ArtificialFictionBrain.png|שמאל|ממוזער|200px|האם היחס בין [[תוכנה]] ל[[מחשב]] דומה ליחס בין נפש ל[[מוח]]?]]