ציסטת ברטולין – הבדלי גרסאות

'''ציסטת ברטולין''', הידועה גם בשם '''Bartholinitis, או Bartholin's cyst'''  מתרחשת כאשר [[בלוטת  ברטולין]]  נחסמת, והחסימה הופכת דלקתית{{הערה|Sue E. Huether (2014). Pathophysiology: The Biologic Basis for Disease in Adults and Children. Elsevier Health Sciences. עמ' 817}}.  טווח הגדלים של הציסטה יכול לנוע בין גודל של אפונה לגודל של ביצה בקירוב, והיא מתהווה רק בצידי החלק התחתון של פתח  [[נרתיק|הנרתיק]].

ציסטת ברטולין לרוב תתגלה בזמן בדיקה גניקולוגית. קיימות מחלות נוספות שעשויות לגרום לסימפטומים דומים, דוגמאות לכך הן [[לימפומה]],  ציסטה [[בלוטות סקין|בבלוטות סקין]], [[הידרדנומה פפיליפרום]] (גידול פפילרי), ו[[epidermoid cysts|ציסטה אפידרמלית]]{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}.  בקרב הנשים שעברו את גיל 40, לעתים ימליצו על  [[ביופסיה]], במטרה לודא שאין סרטן{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}.

הטיפול תלוי בחומרת הסימפטומים. אם אין תסמינים, ייתכן כי לא יהיה נחוץ טיפול כלל. ציסטות זעירות וחסרות תסמינים צריכות להיות תחת מעקב לאורך זמן, במטרה לבדוק אם הן גדלות. במקרים הדורשים התערבות, ניתן להשתמש בקטטר לצורך ניקוז הציסטה, או שניתן לבצע ניתן לבצע הליך כירורגי המכונה "כיוס", או [[פתיחת ציסטה]] (באנגלית: marsupialization), אך לא במקרה בו הציסטה מזוהמת. במסגרת הליך זה יפתחו את הציסטה כדי ליצור פתח קבוע באמצעות תפרים, במטרה לשמור על ערוץ ההפרשות פתוח. הסיבה להימנעות מפני חיתוך וניקוז רגילים היא, שהם עשויים לאפשר לציסטה לשקם את עצמה. להתערבות מסוג כזה או אחר יש שיעור הצלחה של 85%, ללא תלות בשיטה בה בוחרים להשתמש, בכל הקשור להיעדרות של נפיחות, אי-נוחות, או מראה של תעלה דולפת{{הערה|[http://bestpractice.bmj.com/best-practice/monograph/1060/treatment/step-by-step.html Bartholin's cyst] from BestPractice, BMJ Publishing Group. }}. צנתור נחשב להליך פשוט יחסית, שאין צורך לסביבת חדר ניתוח כדי לבצעו. במסגרת הליך זה, צינורית קטנה עם בלון בקצה (המכונה Word catheter) מוכנסת אל תוך הציסטה{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}},  הבלון מנופח במטרה לשמור על מיקום קבוע,  הקטטר נשאר למשך 2 עד 4 שבועות, מנקז את הנוזלים וגורם לבלוטה להפתח באופן סטנדרטי לאחר הסרת הקטטר. קטטר לרוב לא יפגע בתפקוד הרגיל, אך ככלל אין לקיים יחסי מין בתקופה זו. בשלב מסוים עלול להתפתח בציסטה זיהום, שיתחיל להחלים באופן עצמאי לאחר 3 עד 4 ימים.  מרשם למשככי כאבים כדוגמת [[איבופרופן]], וכמו כן טבילות ממושכות באמבטיה  עשויים לסייע לחתושה. לצורך זירוז הריפוי עצמו, ניתן להשתמש בקומפרסים חמים. לבסוף,  אם מורסה בבלוטת ברטולין מופיעה מספר פעמים, ניתן להסיר את הבלוטה ואת צינור ההובלה בניתוח. הסרת בלוטות אלה לעתים מומלצת לנשים מעל גיל 40, במטרה לודא היעדר של  [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב,  [[אנטיביוטיקה]]  אינה נחוצה{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}.

כשני אחוזים מהנשים יסבלו מציסטת ברטולין בשלב כלשהו בחייהן{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}. הן מופיעות בשיעור של 0.55 לכל 1000 שנות אדם ואצל נשים בגילאי 35-50 שנים בשיעור של 1.21 לכל 1000 שנות אדם{{הערה|שם=הערה מספר 20161214045647:1|{{cite journal|title=Incidence of Bartholin duct cysts and abscesses in the Republic of Korea|last2=Kim|first2=Yong-Jin|journal=International Journal of Gynecology & Obstetrics|issue=1|doi=10.1016/j.ijgo.2013.02.014|year=2013|volume=122|pages=62–4|pmid=23618035|last3=Hur|first3=Jun-Young|last4=Shin|first4=Jung-Ho|last1=Yuk|first1=Jin-Sung}}}}. השכיחות של ציסטה בתעלת הברטולין עולה עם הגיל עד [[גיל המעבר אצל נשים|גיל המעבר]], ופוחתת לאחר מכן{{הערה|שם=הערה מספר 20161214045647:1|{{cite journal|title=Incidence of Bartholin duct cysts and abscesses in the Republic of Korea|last2=Kim|first2=Yong-Jin|journal=International Journal of Gynecology & Obstetrics|issue=1|doi=10.1016/j.ijgo.2013.02.014|year=2013|volume=122|pages=62–4|pmid=23618035|last3=Hur|first3=Jun-Young|last4=Shin|first4=Jung-Ho|last1=Yuk|first1=Jin-Sung}}}}. נשים היספאניות עשויות לסבול מציסטות כאלה לעתים קרובות יותר מאשר נשים לבנות ומאשר נשים שחורות{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.  כמו כן, לידות מרובות מעלות את הסיכון לפתח ציסטה כזו{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.