תעלומת ערך C – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
קישורים פנימיים |
||
שורה 6:
בשני מאמרים שפורסמו ב-[[1980]] טענו חוקרי אבולוציה כי חלקים מסוימים בגנום הם למעשה סוג של "[[טפיל]]", המתרבה בגנום תוך שמירה על האינטרסים שלו על חשבון חלקים אחרים בגנום. ההשפעה של החלקים הטפיליים יכולה להיות מועילה (הכפלת גן שהתוצר שלו נחוץ בכמויות גדולות), מזיקה (הפעלת [[אונקוגן]] לדוגמה) או נייטרלית. בשתי האפשרויות הראשונות יש כיוונים מנוגדים ב[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] ברמת הרצף וברמת ה[[פנוטיפ]] של הפרט, ורק באפשרות השלישית הברירה הטבעית תפעל אך ורק לטובת הרצף. החוקרים התבססו על פרדוקס ערך C, כפי שהוא כונה באותה עת{{הערה|שם=יבלונקה|[[חוה יבלונקה]], "אבולוציה" (יחידות 5 - 7), עמודים 80 - 87, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], [[1997]]}}.
התגלית כי ישנם אזורים ב-DNA שאינם מקודדים ל[[חלבון|חלבונים]] פתרה את השאלה המרכזית של הפרדוקס: גודל הגנום לא משקף את מספר הגנים ביצורים איקריוטים, כיוון שרוב ה-DNA שלהם כלל לא מקודד לתוצר כלשהו ולפיכך לא משמש כגן. לדוגמה, רק כ-2% מ[[הגנום האנושי]] מקודדים לחלבונים, ושאר הגנום מורכב מ-[[
המונח תעלומת ערך C ייצג את העדכון במונח פרדוקס ערך C שהפך לבלתי מדויק לאור התגליות הנוגעות למבנה ה-DNA, וכיום הוא מתייחס למגוון בכמות ה-DNA הלא מקודד שנמצא בגנומים של איקריוטים שונים{{הערה|שם=גני קיו}}. תעלומת ערך C, בניגוד למונח הישן "פרדוקס ערך C", מוגדרת כסדרת שאלות נפרדות אך בעלות חשיבות כל אחת, ובהן{{הערה|שם=גני קיו}}:
| |||