טלי תמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
התערוכה הראשונה שאצרה הייתה "ליקוי חמה" ([[גלריה בוגרשוב]], תל אביב 1989) שהתייחסה לחרדת האלימות, המלחמה והאסון דרך עבודתם של ארבעה אמנים.
 
בין השנים 2004-1994 פעלה כאוצרת ב[[גלריה "הקיבוץ"|גלריה "הקיבוץ"]] בתל אביב. בשנים אלה אצרה שורה ארוכה של תערוכות יחיד, תערוכות זוגיות וכן תערוכות תזה קבוצתיות. תערוכות התזה שאצרה עסקו בדרך כלל בבחינה ביקורתית של אתוסים ציוניים וישראליים ובאופן שבאו לידי ביטוי בעבודות אמנות ובכרזות. כך למשל, ב"תערוכה תמימה - תערוכה לרגל יום העצמאות ה-50 למדינת ישראל" (אפריל 1998), ביקשה תמיר להעלות לדיון את יסוד התמימות בתרבות הישראלית ואת הקשר בין מיתוס התום לבין המיתוס "טוב למות", כלומר, מיתוס ההקרבה העצמית למען המולדת; בתערוכות "שטח אש 1" (פברואר 2002) ו"שטח אש 2" (מאי 2002) היא עסקה בנוף הישראלי כשטח אש ובמיליטריזם של החברה הישראלית.
 
בשנת 2005 אצרה בביתן הלנה רובינשטיין ב[[מוזיאון תל אביב]] את התערוכה "לינה משותפת - קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית" שעסקה במתח שבין היחיד והקבוצה ב[[החברה הישראלית|חברה הישראלית]] ובאופן מיוחד בחברה הקיבוצית. המונח "[[לינה משותפת]]", ציינה תמיר, משמש כמטפורה "לכל מה שמאורגן על-פי כללי הדבוקה/התנועה/הכיתה/הגדוד/ הפלוגה".{{הערה|טלי תמיר, '''לינה משותפת: קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית''', מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, עמ' 38. }}