אוטו סוורדרופ – הבדלי גרסאות

בין -1899 ל-1902, חרף סוורדרופ עוד שלוש פעמים באי אלסמיר באזור הארקטי הקנדי עם ה"פראם", שם המשיך לעסוק במסעות חקר ובמיפוי, ששיאם בגלוי האיים שממערב לאי אלסמיר, דהיינו [[אקסל הייברג (אי|אקסל הייברג]], [[אמונד רינגנס (אי)|אמונד רינגנס]] ו[[אלף רינגנס (אי)|אלף רינגנס]], הידועים בשמם הקיבוצי כ[[איי סוודרופ]]. הודות לשיטות ה[[אינואיטים]] שאימצו, הצליחו סוורדרופ ואנשיו למפות שטח כולל של 260,000 קמ"ר - יותר מכל משלחת חקר אחרת לקוטב.{{הערה|Gerard Kenney ''Ships of Wood and Men of Iron: A Norwegian-Canadian Saga of Exploration in the High Arctic'', ISBN 0-88977-168-5, 1984}} האזור מופה בהצלחה רבה בידי ה[[טופוגרפיה|טופוגרף]] שלו, גונאר איזקסן, ו-35 פרסומים אקדמיים נכתבוכתוצאה מן המשלחת. עם שובו, התקבל סוורדרופ כגיבור לאומי בנורווגיה. אף על פי כן, הוא נשאר אלמוני יחסית ב[[צפון אמריקה]], ואלמוני יחסית בנורווגיה בכל הנוגע לחקר קנדה שעשה.

 

 

סוורדרופ טען לחזקת נורווגיה על שלושת האיים שגילה, והחל בכך מחלוקת ריבונות עם [[קנדה]], שטענה לחזקה על כל היבשה, אם כזו שהתגלתה ואם שעוד לא התגלתה, במה שהוא עכשיו האזור הארקטי של קנדה. המחלוקת לא יושבה עד 1930, כשנורווגיה העבירה את האיים לחזקת קנדה. באותה שנה חתם סוורדרופ על הסכם עם ממשלת קנדה, לקניית הרשומות של משלחות סוורדרופ תמורת 67,000 דולר קנדי. סוורדרופ מת שבועיים לאחר חתימת ההסכם, אבל הכסף הבטיח את עתיד משפחתו. הרשומות נגנזו בארכיונים הלאומיים של קנדה, אבל לאחר זמן הוחזו לספרייה הלאומית של נורווגיה.

 

== שנות חייו האחרונות ומורשתו ==

בשנות חייו האחרונות חי סוורדרופ בסאנדוויקה, על גבעה הנשקפת אל העיר.{{הערה|https://www.baerum.kommune.no/organisasjonen/Plan-og-miljo/Natur--og-idrettsforvaltningen/Kulturvern/Manedens-kulturminne-2007/Manedens-kulturminne-januar-2007-Homewood/}} הוא מת בנובמבר 1930. פסל של אוטו סוורדרופ הוצב בסטיינקייר בשנת 1957, ובשנת 1999 הוצב פסל שלו בסאנדוויקה, בכיכר הקרויה על שמו, "אוטו סוורדרופ פלאס".