ויקיפדיה

הכוזרי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
נווד (שיחה | תרומות)
527 עריכות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: בר-אילן, הספרייה, ענייני
שורה 18:
 
== הערכת הספר ==
ספר זה הפך כבר בתחילת דרכו להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. כך, למשל, באגרת ל[[רמב"ם]] מרבי יהונתן וחכמי [[לוניל]], המכילה בקשה שישלח אליהם את ספר [[מורה נבוכים]], ואגב הבקשה מתוארים הספרים שבהם עסקו בסדר לימודם. בין הספרים – לצד [[תורת חובות הלבבות|חובות הלבבות]], [[ספר האמונות והדעות|האמונות והדעות]], [[מבחר הפנינים|מבחר פנינים]] ואחרים – מופיע גם ספר הכוזרי{{הערה|אגרות הרמב"ם ב, עמ' תקיא, הוצאת שילת}}. בדומה, בתגובה לכתב החרם של ה[[רשב"א]] ובית דינו על לימוד חכמות חיצוניות מתחת לגיל 25, כתב רבי ידעיה הבדרשי איגרת התנצלות, ובו נמנים ספרים שהדגישו את לימוד החכמות. בהקשר זה נכתב שם: "ורבי יהודה הלוי מתפאר בעניניבענייני החכמות בתהלותיו ופיוטיו הנפלאים, וממנו אצלנו עוד ספר הכוזר כפי מה שקבלנו, הפליג לחקור ולבאר בסתרי התורה והנבואות על צד הסכמת הדת והמושכל בכל כוחו, יותר מכל אשר היו לפניו"{{הערה| שו"ת הרשב"א, חלק א, תיח.}}.
 
לעומת שאר ספרי ההשקפה שמאותה התקופה, שנמתחה עליהם ביקורת מחמת נטייתם ל[[פילוסופיה]], התקבל הספר באהדה רבה בקרב גדולי היהדות. לדוגמה, בפירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו]] על ספר הכוזרי, מובא ציטוט מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו של מוסקאטו{{הערה|רבי [[חיים מיכל]], '''אור החיים''', פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.}}), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה: "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (נ.ב. הכוזרי) כולם אמת".{{הערה|רבי [[יהודה מוסקאטו]], '''ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה''', וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.}}. רבי [[עזריה מן האדומים]] אמר שראוי לכל אדם ללמוד בספר ולצוות את דבריו לבניו לתלמידיו במליצת הפסוק "השמר פן תעזוב את הלוי"{{הערה| מאור עיניים, פרק לו. מובא בפתיחה לפירוש רבי גדליה ברכר לספר הכוזרי}}.{{ש}} דברי [[הגאון מווילנה]] המחשיבים את לימוד הספר צוטטו בפי תלמידו, רבי [[ישראל משקלוב]]: "(הגר"א) היה אומר ללמוד ספר הכוזרי, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו"{{הערה|תוספת ל[[מעשה רב]] סימן טו}}. כאשר ייסד [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] את ישיבת "[[מרכז הרב]]" בירושלים, נתן שיעור בספר זה{{הערה|מאמרי הראיה ב, עמ' 485}}. גם בנו, הרב [[צבי יהודה קוק]] הקנה חשיבות גדולה ללימוד הספר, והרבה לחזור על דברי [[הגאון מווילנא]]. בעקבותיו של הרצי"ה הלכו תלמידיו, שייסדו לימוד קבוע ושיטתי בספר הכוזרי בישיבותיהם. על כן, ספר זה תופס מקום מרכזי בלימודי האמונה והמחשבה הסדירים בישיבות הציוניות.
שורה 56:
 
===פירושים===
מהמפרשים הקדמונים לספר הכוזרי הוא פירוש '''"חשק שלמה"''' מאת רבי שלמה בן יהודה מלוניל, שנכתב בשלהי המאה ה-14{{הערה| פירוש קדמון על ספר הכוזרי, מבוא, עמ' 7.}}. פירושו ראה אור בעריכת [[דב שוורץ]] בהוצאת [[אוניברסיטת בר -אילן]]. פירושים נוספים נכתבו על ידי בני דורו, כ'''"בית יעקב"''' לרבי יעקב פריצול וכן פירושו של רבי נתנאל בן נחמיה כספי '''"עדות לישראל"'''.{{ש}}במהדורות רבות{{הבהרה}} של הספר בתרגומו של תיבון הוצמד לטקסט פירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו|יהודה מוסקטו]] עליו, '''"קול יהודה"''', שנדפס לראשונה בשנת שנ"ד (1599) והוא הפירוש הראשון לספר הכוזרי שעלה על מכבש הדפוס. בפירוש זה נעשה גם ניסיון להשוות גרסאות ולתקן טעויות בנוסח. הוא מוסיף הערות על הכוזרי מדברי ה[[תלמוד]] והראשונים. חשיבתו הליברלית יחסית ניכרת מדי פעם בפירושו. הוא אינו נמנע מלמתוח גם ביקורת קשה על מחבר הכוזרי כאשר זה מביע את דעתו המפורסמת כאילו אין גר יכול לזכות בנבואה. "בלתי השאיר לו שריד כמעט להימצא שם אפילו גר אחד עולה אל מדרגת נבואה לאיזו סיבה שתהיה ואם רבה, על כן חוששני לו מחטאת הנטייה מדעת חז"ל".{{ש}}בשנת נדפס גם פירוש '''"אוצר נחמד"''' מאת רבי [[ישראל זמושץ]], מחבר הפירוש "טוב הלבנון" על חובות הלבבות. לעומת הקודמים, פירושו על פי רוב תמציתי ומתמקד בפירוש המילים ויש בו מעט משא ומתן רעיוני.{{ש}} פירוש נוסף נכתב על ידי ר' [[גדליה ברֶכֶּר]] וכונה בפשטות '''"פירוש חדש"'''.
 
בעת החדשה זכה ספר הכוזרי לעדנה ונוספו לו פירושים חדשים. הרב [[מרדכי נויגרשל]] כתב עליו ביאור בשם "מדרכי הלב היהודי" ופרופ' [[שלום רוזנברג]] כתב ספר אלגורי על "הכוזרי השני". בעקבות הרב קוק מצאו גם הוגים [[דתיים לאומיים]] עניין רב בספר. הרב הנזיר [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]] והרב [[שלמה אבינר]] חיברו עליו פירושים. ספר בשם "הכוזרי המפורש", שבו מול עמוד בתרגום של אבן תיבון יש עמוד של הסבר תמציתי, חובר על ידי הרב [[מרדכי גניזי]].
שורה 83:
* דוד קאסל, '''[http://books.google.co.il/books?id=krE_AAAAYAAJ&source=gbs_navlinks_s הכוזרי]''', (עברית עם תרגום גרמני), [[לייפציג]] 1869.
* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=303 ספר הכוזרי]''', וילנה תרס"ה 1905.
*רבי יעקב פריצול, [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH000087809 '''פירוש "בית יעקב"'''], באתר הספריההספרייה הלאומית.
<!-- אברהם גייגר, גרמנית. http://books.google.co.il/books?id=5AA-AAAAcAAJ http://books.google.co.il/books?id=RDZbAAAAQAAJ-->
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הכוזרי"