יהדות מזרח אירופה – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: \1מסים, {{ס:\1|
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.65.39.148 (שיחה) לעריכה האחרונה של אריה ענבר
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מסים, {{ס:\1|
שורה 2:
[[קובץ:Yidish-dialects-he.png.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי [[האיחוד הפולני-ליטאי]], במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם.]]
 
לביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומים הפוליטיים הנוכחיים של מדינות [[מזרח אירופה]]. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, אלא מציינת בעיקר את הקיבוצים היהודיים ברוסיה ובפולין. הביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' או '''יהודי המזרח''' ([[גרמנית]]: '''Ostjuden''', היגוי: '''[[אוסטיודן]]''') נולד ב{{[[המאה ה-19|מאה ה-19}}]] באימפריה הגרמנית ובמחוזות המערביים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, מתוך רצון לבדל את "היהודים המשתלבים" שבמרכז אירופה מאלה שלא, במזרחה. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בשטחי [[פולין]], [[אוקראינה]], [[בלארוס]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[אסטוניה]], [[רוסיה]] ו[[מולדובה]] המודרניות.
 
בראשית [[המאה ה-20]] חיו במזרח אירופה דלעיל, למעלה מ-6 מיליון [[יהודים]]. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, הן בערים גדולות כגון [[ורשה]], שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים בלבד.
שורה 27:
 
===מבנה חברתי===
המבנה החברתי במזרח אירופה היה מורכב מ[[קהילה|קהילות]], "הקהל", כאשר החל מאמצע המאה ה-16 ועד [[1764]], פעלו מוסדות מרכזיים, כלל קהילתיים, של הנהגה עצמית במזרח אירופה. שני המוסדות העיקריים היו [[ועד ארבע ארצות]] ו-ועד מדינת ליטא. תפקידם של הוועדות היה איסוף מיסיםמסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות. מאוחר יותר סיגלו לעצמם גם את תפקיד יצוג הקהילה היהודית בפני השליטים הנוכרים באותן מדינות. בנוסף לכך היו לוועד סמכויות שיפוטיות לגבי חוקים והלכות פנימיים שבתוך הקהילות היהודיות.
 
ועד ארבע הארצות היה המוסד הגבוה מבין הוועדים; הוועד הורכב משבעה דיינים שהעומד בראשם היה תמיד נציג קהילת [[לובלין]]. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים [[פוזנן]], [[קרקוב]] ו[[לבוב]]. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, ואז מספר הנציגים בו היה קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הוועד בלובלין, מה שהקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת החורף, בזמן שתאם את מועד יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר יארוסלב אשר ב[[גליציה]].
475,756

עריכות