יחיא עיאש – הבדלי גרסאות

עם הוצאתם לפועל של פיגועי ההתאבדות הקטלניים בשנים [[1994]] ו-[[1995]] הפך עיאש למבוקש הראשי על ידי שירותי הביטחון של ישראל. הקושי העיקרי בלכידתו נבע מיכולת הניידות הגבוהה שלו - הוא העתיק את מקום מגוריו בתכיפות רבה. מספר פעמים הוא היה קרוב ללכידה, בהן במהלך מרדף אחריו בעיר [[שכם]] ובעת שביקר את אשתו בכפר הולדתו. בכל אותן שנים הצליח עיאש, שבתקופה זו הודבק לו הכינוי "המהנדס", לחמוק משירותי הביטחון הישראליים, בין השאר בזכות התחפושות שבהן השתמש. לאחר כינון שלטון [[הרשות הפלסטינית]] ב[[רצועת עזה]] ב-[[1994]] עבר עיאש לרצועה. אנשי [[אש"ף]] ובהם [[יאסר ערפאת]] לא שיתפו פעולה עם ישראל במאמצים ללכוד את "המהנדס".

 

 

מעריכים כי ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] הצליח להשתיל [[מטען חבלה]] זעיר בתוך טלפון סלולרי שנמסר לכמאל חמד, בעל הבית של עיאש. כמאל חמד, שהיה בעבר מודיע של השב"כ, העביר את הטלפון לעיאש מבלי לדעת שהטלפון ממולכד, ובהוראת השב"כ ניתק את הטלפון הרגיל בדירה. בעל הבית סבר שמטרת הפעולה לצותת לשיחות הטלפון של "המהנדס". בעת שיחה עם אביו זוהה קולו של עיאש על ידי השב"כ שאכן צותת לשיחה והפצצה הופעלה. יחיא עיאש מת במקום.