האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

*הגישה ההיסטורית המקובלת רואה את שורשיה של האימפריה הביזנטית כנטועים בפיצולה המדיני של האימפריה הרומית ל{{ה[[האימפריה הרומית המערבית|אימפריה הרומית המערבית}}]] ולאימפריה הרומית המזרחית (ב[[לטינית]]: Imperium Romanum Pars Orientalis). חלוקה אדמיניסטרטיבית למזרח ומערב באימפריה הרומית שהונהגה לראשונה בשנת [[285]] על ידי ה[[קיסרי רומא|קיסר]] [[דיוקלטיאנוס]], כשהתחלק בניהול האימפריה עם עמיתו [[מקסימיאנוס]]. בשנת [[293|293 לספירה]] הנהיג דיוקלטיאנוס את משטר ה[[טטררכיה]], המבוסס על ארבעה שליטים המושלים במשותף. מטרתו של דיוקלטיאנוס הייתה ליצור מערך הגנה יעיל יותר מפני אויביה של רומא, לחזק את שלטון הקיסרים בפרוביניציות ולבסס את העברת השלטון מקיסר לקיסר ללא מלחמות אזרחים. בשנת [[324]], עם התפוררות הסדר הטטררכיה, אוחדה האימפריה הרומית בחזרה תחת קיסר יחיד על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]].

בסיליוס השני, כראשון, היה מגדולי הקיסרים שקמו לביזנטיון. מיד עם עלייתו לשלטון צמצם את כוחה של האצולה תוך סיכון כיסאו, דאג למערכת משפט וגביית מיסיםמסים צודקת, והפך את קונסטנטינופול לאחת הערים המפוארות באירופה. הוא פתח במסעות כיבושים במזרח ולאחר מכן, כפי שמרמז שמו, נלחם בסיליוס בבולגרים משך 22 שנה, מ-[[996]] ועד ל-[[1018]], עד שכבש את ארצם. לאחר ניצחון גדול שזכה לו הקיסר בשנת [[1014]], עקר בסיליוס את עיניהם של 15,000 השבויים הבולגרים שנפלו בידיו, ושלחם אל מלך בולגריה המנוצח, שמואיל, בהדרכת 150 שבויים מתוכם אשר עוורו למחצה. המסורת מספרת כי יומיים לאחר מכן מת שמואיל משברון לב{{הערה|1=[[אורן נהרי]], "אטלס היסטורי של העולם", [[הוצאת מפה]], עמ' 72 - "בולגריה: סופה של אימפריה".}}.