ויקיפדיה

בלוטת התריס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ניקיון פרמטרים בתבניות קישורים חיצוניים - עיתונים (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: ]] (, ,, {{ס:\1|
שורה 103:
Meier C, Trittibach P,Guglielmetti M, Staub JJ, Müller B. [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=143526 '''Serum thyroid stimulating hormone in assessment of severity of tissue hypothyroidism in patients with overt primary thyroid failure: cross sectional survey.'''] ''British medical journal''. 2003 Feb 8;326(7384):311-2. {{PMID|12574044}}
}}
{{הערה|1=Baisier, W.V., Hertoghe, J., Eeckhaut,W.[http://www.ingentaconnect.com/content/routledg/cjne/2000/00000010/00000002/art00002 Thyroid Insufficiency. Is TSH Measurement the Only Diagnostic Tool?] Journal of Nutritional & Environmental Medicine, Volume 10, Number 2, 1 June 2000 , pp. 105-113(9)}}
כמו כן במחלות שונות כגון [[פיברומיאלגיה]] תיתכן גם כן פגיעה באמינות בדיקות ה-TSH.
{{הערה|1=
שורה 171:
 
==ציוני דרך בהיסטוריה==
* ב{{[[המאה ה-16|מאה ה-16}}]]: [[לאונרדו דה וינצ'י]] צייר את בלוטת התריס ([[1500]]), ותופעת ה[[קרטיניזם]] תוארה על ידי פאראצלזוס ([[1527]]).
* ב{{[[המאה ה-17|מאה ה-17}}]]: זוהה הקשר בין הגדלת הבלוטה להופעת הזפק (goiter) ([[1619]]), ווורטון טבע את המונח "תירואיד" (thyroid) ([[1656]]).
* ב{{[[המאה ה-19|מאה ה-19}}]]: נמצא על ידי קוינדט שטיפול ב[[יוד]] יכול להקטין את גודל הזפק ([[1820]]); [[מחלת גרייבס]] תוארה לראשונה על ידי [[רוברט ג'יימס גרייבס]] ([[1835]]); ג'ורג' מורי, רופא אנגלי בן 26, מראה שהזרקה תת-עורית של תמציות בלוטות תריס מכבשים מסייעת בטיפול ([[1891]]); ב-[[1892]] אדוארד פוקס הציע טיפול בעזרת אכילת חצי בלוטת תריס מטוגנת פעם בשבוע. נהגו לטגן בלוטת תריס של כבשים, ולאכול אותה. טיפול זה נחשב לטיפול טוב יותר מטיפולים קודמים, בהם נהוג היה להחדיר בלוטות תריס מתחת לעור או לתת זריקות של תמציות בלוטת התריס{{הערה|1=George R. Murray, M.D., D.C.L., F.R.C.P., The Life History Of The First Case Of Myxoedema Treated By Thyroid Extract - British Medical Journal; March 13 1920:359-360.}}. ב-[[1893]] החלה מכירתה ב[[בית מרקחת|בתי מרקחת]] של תרופה העשוייה מתמציות מיובשות של בלוטת תריס. שיטת האבחנה של המחלה הייתה על פי הסימפטומים והתלונות של החולה. כאשר היו סימפטומים ותלונות מתאימות, או ספק בנושא, ניתן טיפול לתקופת ניסיון כדי לראות אם יפתור את הבעיה. קביעת המינונים בזמנו הייתה על ידי העלאה הדרגתית של המינון, על פי התגובה הקלינית של המטופל, עד לדיווח על כך שנפתרו כל הסיפמטומים שהיו. אלה היו עיקרי השיטה הטיפולית עד לשנת [[1973]]. ב-[[1894]] מרק (E. Merck) הציג את אחת מהתמציות הראשונות של בלוטת התריס (Triiodothyronine siccatum). בין השנים [[1893]]–[[1895]] [[אדולף מגנוס-לוי]], פיזיולוג גרמני, ממציא שיטות למדידת קצב [[חילוף חומרים|חילוף החומרים]], ומכניס שיטה ניסיונית לקביעת הפרעות של בלוטת התריס. הוא גילה שתפקידה של בלוטת התריס קשור קשר הדוק לויסות קצב חילוף החומרים בגוף, ונטילת תמצית בלוטת תריס מגבירה את קצב חילוף החומרים בגוף. ב-[[1896]], לפי בורגס, אישה ב[[ארצות הברית]] טופלה בתמצית של בלוטת התריס. היא החלה לקחת אותה בגיל 39, והמשיכה את הטיפול עד שנפטרה בגיל תשעים ואחד{{הערה|1=Burgess AM. Myxoedema, Controlled by Thyroid Extract for 52 years: Case. Ann Int Med 1946;25:146-150}}{{הערה|התמציות הטבעיות של בלוטת התריס מכילות את ההורמונים תירוקסין (T<sub>4</sub>), תריודוטירונין (T<sub>3</sub>), וכמו כן T2, T1 וקלציטונין. T2 חיוני לאנזים הדיודנאז שעוזר בהמרת T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub>.}}. באותה שנה [[יוג'ין באומן]] מגלה כי יוד מצוי בריכוז גבוה בבלוטת התריס, אך לא ברקמות אחרות.
* במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]]: ההורמון [[תירוקסין]] (T<sub>4</sub>) מבודד לראשונה על ידי [[אדווין קלווין קנדול]] ([[1914]]), ו[[צ'ארלס רוברט הרינגטון]] מפענח את מבנהו של התירוקסין, ומסנתז אותו יחד עם ג'ורג' ברגר ([[1926]]).
* ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]]: ב-[[1951]]ג' גרוס ופיט ריברס בודדו לראשונה את ההורמון [[תריודוטירונין]] (T<sub>3</sub>) ומיד החל [[ויפרד רוברט טרוטר]] בטיפול באמצעותו. ב-[[1958]] התרופה לבותירוקסין (levothyroxine), המכילה את הורמון התירוקסין הסינתטי, שווקה לראשונה בארצות הברית. השימוש בתמציות בלוטת התריס היה על אז הטיפול היחיד והיה בשימוש בהצלחה בשנים [[1894]]–1958. בבתי ספר לרפואה הופסק הלימוד על הטיפול בתמציות הטבעיות בשנת 1975, ולכן רוב הרופאים לא קיבלו הכשרה על השימוש בהן. כאשר תרופות ה-T<sub>4</sub> הסינתטיות הופיעו לראשונה, הן שווקו באופן אגרסיבי, והדבר הוביל לטענה הלא נכונה שהתמציות הטבעיות (הנפוצות ביותר Armour Thyroid USP) לא עוברים סטנדרטיזציה, וכמויות ההורמונים בהם אינן קונסיסטנטיות, ושתרופות סינתטיות מסוימות הן יותר עקביות בכמות ההורמונים שבהם, טענה שאינה נכונה (ראו פירוט נוסף בהמשך){{הערה|1=Basier VW, Hertoghe J, and Eeekhaut W. Thyroid Insufficiency. Is Thyroxine the Only Valuable Drug? J Nutr Environ Med 2001;11:159-166.}}. בזמנו, לא נדרש אישור ה-[[FDA]] כדי לאשר את התרופה הסינתטית, מתוך ההנחה שלא מדובר ב"תרופה חדשה". זאת משום שגם התמציות הטבעיות הכילו הרי את ההורמון T<sub>4</sub>, ולכן הגיוני שניתן לתת גם תרופה של ההורמון T<sub>4</sub> טהור. עם זאת בשנת 2001, לאחר שהתגלו בעיות רבות בקונסיסטנטיות של התרופה הסינתטית T<sub>4</sub>{{הערה|1=Peran S, Garriga MJ, Morreale de Escobar G, Asuncion M, Peran M. Increase in plasma thyrotropin levels in hypothyroid patients during treatment due to a defect in the commercial preparation . J Clin Endocrinol Metab. 1997;82(10):3192-5}}, החברה נדרשה להשיג את האישורים הדרושים ולבצע העבודה הנדרשת לאשר את התרופה הסינתטית{{הערה|1=[http://www.thyroid-info.com/articles/synthroidproblems.htm Synthroid Has a Long History of Problems, Says FDA]}}. (ב-Armour Thyroid מעולם לא היו בעיות קונסיסטנטיות). באותה שנה (1958) גאלטי וג'וי גילו שמינון של 2–10 מ"ג של [[פלואוריד]] הספיק כדי לטפל ביתר פעילות של בלוטת התריס{{הערה|1=Galletti, P., Joyet, G. [http://www.fluoridealert.org/health/thyroid/galletti-1958.pdf Effect of Fluoride on Thyroidal Iodine Metabolism in Hyperthyroidism.]}}. משרד הבריאות האמריקאי העריך ב-[[1991]] שאדם [[בוגר]] צורך 1.6 עד 6.6 מ"ג פלואוריד ביום מכל המקורות המועשרים בפלואוריד כיום{{הערה|1=[http://www.fluoridealert.org/f-sources.htm The fluoride Glut: sources of Fluoride Exposure]}}. ב-[[1959]] אנבר ([[ישראלי]]) פרסם מחקר בכתב העת [[Nature]] לפיו פלואוריד מפחית את כמות ההורמונים המופרשים על ידי בלוטת התריס.
* ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]: ב- [[1962]] סטיין (אפריקאי) פרסם מחקר לפיו מי שתייה המכילים כמויות קטנות מאוד של פלואוריד יכולים לגרום להפרעות קשות בבריאות ובמיוחד בתפקוד תקין של בלוטת התריס. ב-[[1967]] רפטוף מגלה לראשונה את סינדרום ה[[עמידות להורמון בלוטת התריס|עמידות להורמוני בלוטת התריס]] (thyroid hormone resistance){{הערה|שם=refetoff|1=Refetoff S, DeWind LT, DeGroot LJ (1967). "Familial syndrome combining deaf-mutism, stuppled epiphyses, goiter and abnormally high PBI: possible target organ refractoriness to thyroid hormone". J. Clin. Endocrinol. Metab. 27 (2): 279–94. {{PMID|4163616}}}}. ב-[[1969]] פורסמו מספר מחקרים המראים שפלואוריד פועל בצורה דומה להורמון [[TSH]].
* ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]: ב-[[1970]] השתנתה הדרך בה מפקחים על כמויות ההורמונים בתרופות של בלוטת התריס. עד אותה שנה, ריכוז ההורמונים בתרופות לבלוטת התריס נקבע על פי כמות היוד שבהם. החל מאז, כל התרופות לבלוטת התריס עברו להיות מפוקחות על פי כמות ההורמונים שבהם (גם תרופות סינתטיות וגם תמציות טבעיות). התמציות הטבעיות עוברות בקרה זהה לזו של התרופות הסינתטיות{{הערה|1=FDA Enforcement Report Index http://www.fda.gov/opacom/Enforce.html}}. כפי שנבדק על ידי מעבדות Armour Pharmaceutical Company ומעבדות אחרות, כמויות T<sub>3</sub> ו-T<sub>4</sub> בתמצית הטבעית Armour Thyroid הינן קונסיסטניות ובתחום המותר על ידי ה-U.S. Pharmacopoeia. אמינות הבדיקות (assays) שבוצעו נבדקה על ידי Armour, Eli Lilly וה-FDA והיא גבוהה מאוד{{הערה|1=Determination of Liothyronine and Levothyroxine in Thyroid Preparations by Liquid Chromatography: Steven L. Richheimer and Charlotte B. Jensen. Received February 14, 1985, from the Quality Control Laboratory, Pharmaceutical Basics, Inc., Denver, CO 80223. Accepted for publication November 14, 1985}}. בתרופה Armour Thyroid, אשר ניתנת בכדורים המכונים "גרגרים" (grains) נמצא בכל גרגר 38 מק"ג של תירוקסין, ו-9 מק"ג של תריודוטירונין{{הערה|1=[http://www.armourthyroid.com/ Armour Thyroid]}}. ב-[[1972]] נמצא על ידי [[ווילמס שסודיום]] פלואוריד חוסם את הפרשת הורמוני בלוטת התריס. ב-[[1973]] הוחל השימוש בבדיקות הורמון ה-TSH כדי לאבחן את המחלה בחולים. כמו כן, מאז שהחל השימוש בבדיקות ה-TSH, ירד המינון הממוצע שניתן לחולים מ-200–400 לכחצי, 100-200 מק"ג{{הערה|שם=fraser}}.
* ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]]: ב-[[1984]] פורסם מחקר המראה שבאנשים עם תת-פעילות בלוטת התריס וגם עם בלוטת תריס תקינה, צריכת פלואוריד פוגעת בתפקוד בלוטת התריס{{הערה|1=P. P. Bachinskii, O. A. Gutsalenko, N. D. Naryshnyuk, V. D. Sidora, A. I. Shlyakh_a: [http://www.fluoridealert.org/health/thyroid/bachinskii-1985.pdf Fluorine Effect on Function of the Pituitary-Thyroid System in the Bodies of Healthy Persons and Patients with Thyropathies] Deistvie ftora, soderzhashchegosya v organizme zdorovykh rovykh i bol'nykh tireopatiyami lyudei, na funktsional'noe sostoyanie sistemy gipofizshchitovidnaya zheleza}}. ב-[[1993]] נמצא של-T1 קיימת השפעה על הקלט החשמלי ועל מספר הפרעות נפשיות, ביניהן [[טרשת נפוצה]] ו[[סינדרום לו-גריג]], שיכולים לנבוע מחוסר בהורמון T1 כדי "לטעון מחדש" את המוח{{הערה|1=D. A. Versendaal and Dawn Versendaal-Hoezee - "Contact Reflex Analysis" Hoezee Marketing, 1993, p. 33.}}.
* ב{{[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21}}]]: ב-[[2004]] מחקר חדש מרמז ש-T1 amine, על אף שהוא נגזרת של תירוקסין, בעל פעילות הפוכה לו, ויכול להשפיע על מגוון איברים בגוף. כמו כן נטען שאם יובן טוב יותר כיצד הוא פועל בגוף, ניתן יהיה לטפל יותר טוב במגוון הפרעות קרדווסקולאריות, אנדוקריניות, וכמו כן הפרעות נפשיות{{הערה|1=3-Iodothyronamine is an endogenous and rapid-acting derivative of thyroid hormone - Katherine Suchland, Paul Kruzich, Dane Crossley II and James Bunzow, Department of Physiology and Pharmacology, OHSU; Matthew Hart, Department of Pharmaceutical Chemistry and Cellular & Molecular Pharmacology, UCSF; Grazia Chiellini, Sabina Frascarelli, Simonetta Ronca-Testoni, Riccardo Zucchi, Dipartimento di Scienze dell'Uomo e dell'Ambiente, Sezione di Biochimica, Universita di Pisa, Italy; Yong Huang and Emil Lin, Department of Biopharmaceutical Sciences, UCSF; and Daniel Hatton, Department of Behavioral Neuroscience, OHSU. Oregon Health & Science University, the University of California, San Francisco (UCSF) and Universita di Pisa, Italy. Nature Medicine 10, 638 - 642 (2004) Published online: 16 May 2004,}}{{הערה|1=Blumberg KR, Mayer WJ, Parikh DK, Schnell LA: Liothyronine and levothyroxine in Armour thyroid. J Pharm Sci 1993; 76: 346.}}. ב-[[2005]] פורסם מחקר ב[[רוסיה]] לפיו באזורים החשופים לפלואוריד באוויר, קיים סיכון גבוה לפתח תת-פעילות של בלוטת התריס{{הערה|1=Gas'kov AIu, Savchenkov MF, Iushkov NN. The specific features of the development of iodine deficiencies in children living under environmental pollution with fluorine compounds. Gig Sanit. 2005 Nov-Dec;(6):53-5. {{PMID|16404888}}.}}.
 
==בספרות==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בלוטת_התריס"