חומות ירושלים – הבדלי גרסאות

===חומת חזקיהו===

[[קובץ:Jerusalem_ancient_walls.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם חומות ירושלים אחרי התפשטות העיר אל הגבעה המערבית בימי חזקיהו]]

{{ערך מורחב|החומה הרחבה}}

בשלהי [[תקופת בית ראשון]] התחוללו שינויים [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] גדולים במרחב [[ארץ ישראל]], שהביאו לשינויים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] ניכרים בירושלים: [[סנחריב]] מלך [[אשור]] כבש את [[ממלכת ישראל]] שבצפון, דבר שהביא לבריחה גדולה של [[פליט]]ים ל[[ממלכת יהודה]] שבדרום. העיר התמלאה עד אפס מקום והתפשטה גם אל [[הגבעה המערבית]], מחוץ לחומות העיר המצומצמות. כאשר איים סנחריב לכבוש גם את יהודה, התכונן [[חזקיהו המלך]] למצור, והקיף בחומה גם את הגבעה המערבית. תוואי חומה זו הקיף את [[הר ציון]] מדרום וממערב, והתחבר להר הבית לאורך [[נחל צולב|הנחל הצולב]].

תוואי מרשים מחומה זו - כארבעים [[מטר]]ים אורכו ושבעה מטרים רוחבו - עובר בלב [[הרובע היהודי]], ונקרא "[[החומה הרחבה]]". אפשר להבחין בין שרידיו בחורבות בתים, שנרמסו תחת החומה. קטע מחומה זו נראה גם דרך [[פיר]] אנכי עמוק, שנקדח ברחוב [[הקארדו (ירושלים)|הקארדו]], המעיד על גובהה העצום של החומה. החומה של חזקיהו מוזכרת בתנ"ך גם ב[[ספר מלכים]], כאשר [[רבשקה|רַבשָׁקֵה]] נציג אשור התבקש לדבר [[ארמית]] {{הדגשה|בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה.}}

 

 

{{ציטוט|תוכן=חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ|מקור={{תנ"ך|נחמיה|א|ג}}}}

 

===חומת אאודוקיה===

 

רק ב[[המאה החמישית|מאה החמישית]], בעיצומה של ה[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]], התחוללה תפנית בירושלים: [[אליה אודוקיה]], אשתו של [[קיסרי ביזנטיון|קיסר ביזנטיון]] [[תאודוסיוס השני]] שהייתה [[נצרות|נוצרייה]] אדוקה, הורתה על בניית חומה ארוכה וחזקה סביב העיר. באותה עת היא התגוררה בירושלים, וראתה בפסוק {{ציטוטון|הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם}} ({{תנ"ך|תהלים|נא|כ}}) צו [[אלוהים|אלוהי]] הקורא לה לבצר את העיר, שכן משמעות שמה ה[[יוונית|יווני]] – אאודוקיה - הוא "המיטיבה".{{הערה|1=דן בהט, '''אטלס ירושלים הגדול''', עמ' 66.}}