דבש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 20:
[[קובץ:Cueva arana.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור קיר מ"מערת העכביש", [[ולנסיה]], [[ספרד]]]]
 
בתחריט קיר מלפני כ-15,000 שנה ב[[זימבבואה]] נראה אדם המשתמש ב[[עשן]] לשם "שוד" דבש מתוך נחיל פרא. בציור קיר המתוארך ל{{[[האלף ה-7 לפנה"ס|אלף ה-7 לפנה"ס}}]] המצוי ב"מערת העכביש" (cueva de la araña) שליד [[ולנסיה]] ב[[ספרד]], נראית דמות נשית רודה דבש כשהיא מוקפת בדבורים.
 
=== מצרים העתיקה ===
שורה 31:
המצרים העריכו את הדבש כל־כך עד שהעלו אותו באופן קבוע כמנחה לאלוהיהם, נהגו להאכיל בו חיות קדושות (על פי הדת המצרית), או שנתנו אותו כמתנה לפקידים רמי־דרג. הדבש שימש אצל המצרים הקדמוניים כ[[אמצעי תשלום]]; כך, למשל, נמצא בספר החשבונות של [[סתי הראשון]] ([[המאה ה-14 לפנה"ס|1314]]–[[המאה ה-13 לפנה"ס|1292 לפנה"ס]]) כי 110 כדי דבש הם שווי ערך ל[[חמור]] או ל[[פרה|שור]].
 
ב{{[[המאה ה-19|מאה ה-19}}]] מצאו [[ארכאולוג]]ים שחפרו במצרים כד גדול של דבש. הם פתחו אותו וטעמו ממנו; [[טעם]] הדבש היה מושלם אף שהיה בן אלפי שנים. מאז נמצאו כדי דבש ליד כמה מקברי הפרעונים. הצבת הדבש ליד החנוט נועדה ל[[תחיית המתים]], על מנת שכאשר יקום המת לתחייה, יעמוד לרשותו המאכל הטבעי המשובח ביותר. הדבש העתיק ביותר המצוי בידנו מוצג כיום במוזיאון החקלאי בדוקי שב[[מצרים]] בתוך שני כדי דבש שמקורם ב{{ה[[הממלכה החדשה|ממלכה החדשה}}]] (בערך [[המאה ה-15 לפנה"ס|1400 לפנה"ס]]).
 
=== שומר, אשור ובבל ===
שורה 63:
[[מוחמד]] נביא ה[[אסלאם]] ראה בדבש מקור לתזונה ומוצר בריאותי כאחד. קיימת אמרה המיוחסת לנביא מוחמד: {{ציטוטון|הדבש הוא תרופה לכל מחלות הגוף והקוראן לרפואת הנפש; לכן קח את שניהם: את הקוראן ואת הדבש.}} ב[[קוראן]] ישנן שתי [[סורה|סוּרוֹת]] (פרקים) העוסקות האחת בדבורה והשנייה בדבש.
 
ב{{ה[[העולם הערבי|עולם הערבי}}]] נהגו התושבים לרדות דבש מנחילים טבעיים או לגדל דבורים ב[[כוורת דבורים|כוורות]] בצורת גליל עשויות מ[[חרס|חימר]].
 
בערבית מוכר ה[[פתגם]] "יוֹם עַסַל, יוֹם בַּסַל", כלומר "יום דבש, יום בצל", שמשמעותו – פעם המצב טוב (דבש) ופעם רע (בצל).