הבדלים בין גרסאות בדף "טוני בלייר"

נוספו 63 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ (עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון))
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
בלייר נקט צד פעיל ויוזם ב[[אייר מ-1995 ואילך#תהליך השלום בצפון אירלנד|תהליך השלום בצפון אירלנד]]. ממשלתו היא שחתמה על [[הסכם יום שישי הטוב]] בשנת [[1998]], אשר הפחית את רמת ה[[אלימות]] והוביל את [[צפון אירלנד]] למסלול של פיוס בין הצדדים היריבים ו[[צמיחה כלכלית]]. התהליך סבל מעיכובים סביב טענות להפרתו מצד גורמים שונים, ובמיוחד הטענה כי ה-[[IRA]] אינו עומד בהתחייבויותיו להתפרק מ[[נשק]]ו. בהצהרה שניתנה על ידי בלייר ועל ידי ראש ממשלת [[אירלנד]], [[ברטי אהרן]], ב[[בלפסט]] ב-[[8 בדצמבר]] [[2004]], הסתבר כי מזה חודשים מתקיים משא ומתן חשאי בין הצדדים, הקרוב להביא להסכם בדבר פירוק ה-IRA מנשקו, דבר שעשוי להוביל לשיפור המצב ולהמשך תהליך ה[[שלום]] בצפון אירלנד.
 
בלייר תמך בצורה פעילה ב{{ה[[המלחמה העולמית בטרור|מלחמה העולמית בטרור}}]] שקידם [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' ווקר בוש]] לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]], בכלל זה שליחת כוחות שהשתתפו ב[[מלחמת עיראק]] וב[[מלחמת אפגניסטן (2001-)]]. ההחלטה על הפלישה בעיראק, בפרט, ספגה ביקורת ציבורית נרחבת, בכלל זה התנגדות רחבה בניו לייבור שהתבטאה, בין היתר, בהצבעתם של 139 מחברי הפרלמנט של המפלגה נגד ההחלטה לפלוש לעיראק.
 
במדיניות הפנים הוביל בלייר את הלייבור לאמץ [[מדיניות]] מרכזית יותר, תוך התרחקות ניכרת מה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאליות]] שאיפיינו אותה באופן מסורתי. בשנים הראשונות של ממשלת הלייבור הביא בלייר ליישום חלק ניכר מה[[מנשר|מניפסט]] שפירסמה המפלגה ב-1997, בו הביעה המפלגה את כוונתה להביא לקיצוץ מספר ה[[תלמיד]]ים ב[[כיתה (בית ספר)|כיתות]] הראשונות של [[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] ל-30. כמו כן, הובעה במניפסט שאיפה ליצירת מסלולים ל[[ענישה]] מהירה של צעירים שהפגינו [[עבריינות]] מתמשכת, מסלולים אשר יצמצמו במחצית את פרק הזמן שבין ה[[מעצר]] למתן גזר הדין; בנוסף, נעשה ניסיון לקצר את רשימת ההמתנה ל-[[שירות הבריאות הלאומי|NHS]] על ידי מתן טיפול ל-100,000 מטופלים נוספים באמצעות שחרור 100 מיליון [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] שנתקעו בביורוקרטיה של ה-NHS, ולהכניס מאות אלפי צעירים מתחת לגיל 25 למעגל ה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] באמצעות שימוש ב[[רווח]]ים שנוצרו מ[[הפרטה|הפרטת]] שירותים.
ב-[[7 בספטמבר]] 2006 קיים בלייר [[מסיבת עיתונאים]] בה הודיע כי ועידת המפלגה הבאה, תהיה הוועידה האחרונה שלו בתפקידו כראש ממשלת בריטניה. בלייר לא נקב בתאריך צפוי לפרישתו, שכן רצה למנוע את המבוכה שעלולה להיגרם לו על ידי מתנגדיו. ב-[[10 במאי]] 2007 הודיע בלייר כי יתפטר מתפקידו כראש הממשלה, ואכן הגיש את התפטרותו ל[[אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת|מלכה אליזבת]] ב-[[27 ביוני]] 2007. שר האוצר [[גורדון בראון]] החליף אותו בתפקידו.
 
ביום פרישתו מראשות הממשלה, התמנה בלייר על ידי [[הקוורטט]] לשליח ל[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ועבר להתגורר ב[[ירושלים]]. ב[[דצמבר]] 2007 המיר בלייר את דתו ל[[נצרות קתולית]], מהלך שהיה צפוי לאור היות משפחת אשתו קתולית וקרבתו בשנים האחרונות ל{{ה[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית}}]], אולם נמנע לעשותו בהיותו ראש הממשלה, בגלל היות אנגליה מדינה [[אנגליקניות|אנגליקנית]].{{הערה|1={{הארץ||טוני בלייר המיר דתו לקתולית|1.1552068|22 בדצמבר 2007}}}}
[[קובץ:Blair_MOF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלייר מקבל את [[מדליית החירות הנשיאותית]] מנשיא ארצות הברית לשעבר, [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]]]]
[[הון|הונו]] של בלייר מוערך בכ-60 מיליון ליש"ט. הוא גובה כרבע מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] ל[[הרצאה]] של 90 דקות, והמקדמה שקיבל על [[ספר]]ו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] שיצא ב-[[2010]], עמדה על כ-6.6 מיליון דולר.