בקדייטינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''בקדייטינג''' (בתרגום חופשי "תיארוך לאחור") הוא שינוי רטרואקטיבי של מועד
בקדייטינג כמניפולציה חשבונאית היה רווח מאמצע שנות ה-1990 עד לשנת 2002 בחברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות ב[[ארה"ב]], בעיקר מתחומי ההיי-טק ושירותי הרפואה. מנכ"לים ובכירים אחרים בחברות, שקיבלו מענקי אופציות בהחלטות דירקטוריון, בחרו בדיעבד את התאריך שבו יירשם מענק האופציות. עד לשנת 2002 חייב החוק האמריקאי לדווח לרשות לניירות ערך ([[SEC]]) על הענקת אופציות לבכירים תוך 45 ימים מתאריך הענקתן, וכך יכלו הבכירים לבחור את התאריך שבו מחיר המניה היה בשפל בתקופה זו. החל משנת 2002 פחת השימוש בבקדייטינג, לאחר שהחברות הציבוריות הנסחרות בארה"ב חויבו לדווח תוך 48 שעות על הענקת כתבי אופציה לבכיריהן.
על פי מעקב של העיתון "[[וול סטריט ג'ורנל]]", לפחות 115 חברות דיווחו לבעלי המניות שלהן על חקירה פנימית, חקירה של ה-SEC, חקירה פלילית או תיקון דו"חות כספיים בעקבות חשדות לבקדייטינג. בין החברות ברשימה נמצאות [[Apple]], [[McAfee]], [[Monster]], [[Broadcom]] והחברות הישראליות [[
תופעת הבקדייטינג זוהתה לראשונה במאמר שפירסם פרופ' אריק לי (Erik Lie) מאוניברסיטת Tippie College of Business בחודש מאי 2005 במגזין Management Science. פרופ' לי בחן כ-6,000 מענקים של אופציות למנכ"לים בחברות ציבוריות מ-1992 עד 2002. לדעת לי, בחלק מהמקרים מחיר המימוש שנקבע לאופציות לא היה המחיר המקרי של המניה ביום שבו אושרו האופציות במועצות המנהלים, אלא שבכירי החברה ביצעו בדיעבד רישום כוזב של תאריך הענקת האופציות בהתאם לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציות יניב להם רווחים מרביים. בעקבות המאמר פרסם ה"[[וול סטריט ג'ורנל]]" כתבת תחקיר בנושא, ובעקבותיה החלה הרשות האמריקאית לניירות ערך ([[SEC]]) לחקור מספר חברות שמנהליהן נחשדו בבקדייטינג. בין השאר הוגש כתב אישום פלילי נגד איש העסקים הישראלי [[קובי אלכסנדר]], שהיה יו"ר ומנכ"ל חברת קומברס טכנולוג'י, שנחשד במעורבות בבקדייטינג ונאלץ להתפטר מתפקידיו בחברה.
| |||