פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 39 בתים, לפני שנתיים
מ
 
== קריירה מוקדמת ==
פטן נולד ב[[קושי-א-לה טור]] ב[[צרפת]] בשנת [[1856]]. הוא למד ב{{ה[[האקדמיה הצבאית בסן-סיר|אקדמיה הצבאית בסן-סיר}}]] והוסמך כקצין בשנת [[1878]]. בשנים אלו שלאחר התבוסה הצרפתית ב[[מלחמת פרוסיה-צרפת]], פיתח הצבא הצרפתי את תפיסתו האסטרטגית, אשר עובדה לצורתה הסופית ב[[תוכנית 17]], בהשראת שני הוגים – הגנרל [[פרדיננד פוש]], אשר היה לימים למפקדו הדגול של צבא צרפת, והקולונל [[לואי לואזו דה גרנמייזון]], שהיה מנהל "המשרד השלישי", תפקיד המקביל לראש [[אגף המבצעים]] ב[[צה"ל]]. בהשראתם של אירועי [[1870]] סברו פוש וגרנמייזון כי ההתקפה היא חזות הכל. גרנמייזון הטיף ל"מתקפה ללא סייג", המבוססת על "אלאן" (élan) - התרוממות הרוח. [[חיל רגלים|חיל הרגלים]] הצרפתי, המתקדם קדימה אל מול כל המכשולים ועוקר את האויב מן השורש. פוש, מפקד האקדמיה הצבאית, גיבש תפיסה כמעט [[מיסטיקה|מיסטית]], שראתה בכוח הרצון את העיקר. במהלך רוב [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה התפיסה ההתקפית שפיתחו פוש וגרנמייזון עתידה להוכיח את עצמה כמרשם בטוח לכישלון, אל מול הצבא הגרמני המחופר היטב.
 
פטן, בשנים אלו אך רב-סרן השוקל את פרישתו מן הצבא, פיתח תפיסה שונה לחלוטין. הוא למד היטב את לקחי המלחמות בשנים הראשונות של [[המאה ה-20]]. את לקחי [[מלחמת הבורים]] ו[[מלחמת רוסיה יפן]]. לא ההתקפה היא העיקר, סבר פטן, כי אם המגננה. עוז הרוח וקדושת הרצון להם הטיפו גרנמייזון ופוש, לא יבואו לידי ביטוי אל מול אויב, החמוש בכלי נשק מודרניים כמו [[מקלע]]ים, [[רובה|רובים]] ותותחים מהירי ירי{{מקור}}. אויב זה יהיה מבוצר בחפירות עמוקות עם קילומטרים על גבי קילומטרים של [[תיל דוקרני]] בעובי אצבע, המגן עליו. פטן ראה אל מול עיניו [[שדה קרב]] שונה לחלוטין מזה שעליו חשב פוש. ה[[היסטוריה]] הוכיחה כי הצדק היה עם פטן{{מקור}}.