הבדלים בין גרסאות בדף "בעיטת עונשין"

נוספו 27 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
 
===היסטוריה===
דו-קרב של בעיטות הכרעה לא הונהג על ידי [[פיפ"א]] ו[[אופ"א]] עד [[1970]]. אולם, קדמו להנהגת שיטת הכרעה זו גרסאות שונות של השיטה הנוכחית בהן השתמשו במפעלים מקומיים במדינות שונות. לדוגמה: ב{{ה[[הגביע היוגוסלבי|גביע היוגוסלבי}}]] החל מ-[[1952]],{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesj/joegcupdetail.html#52 גביע יוגוסלביה בכדורגל, אתר {{כ}} rsssf.com]}} ב[[קופה איטליה|גביע האיטלקי]] החל מעונת 1958-1959{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesi/italcup59.html גביע איטליה בכדורגל באתר {{כ}} rsssf.com]}} ועוד במדינות שונות באירופה ובדרום-אמריקה. אף בישראל הייתה נהוגה השיטה ב"גביע קרנר" (אליפות ליגות הנוער בשנות ה-50 וה-60) ובטורנירים לא רשמיים.{{הערה|1={{דבר||בדו-קרב דרמטי של בעיטות 11 מטר (3:4) ניצחה "בני-יהודה" את "סטוק-סיטי"|1963/05/30|00603}}}}{{הערה|1={{דבר||כפ"ס וחולון בגמר גביע קרנר לנוער|1966/05/15|00613}}}} החל מעונת 1966-1965 החלה ההתאחדות הישראלית להפעיל את דו-קרב בעיטות העונשין ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]].{{הערה|1={{מעריב||פניה לפיפ"א להכרעה בגביע ע"י בעיטת 11 מ'|1965/07/04|01109}}}}{{הערה|1={{דבר||תוצאות משחקי גביע המדינה|1965/09/19|01003}}}}
 
שני אנשים טוענים כי הם היו אלה שהציעו שיטת הכרעה זו למוסדות פיפ"א. הראשון הוא יוסף דגן, אזרח [[ישראלי]], גורס כי הוא הציע את השיטה לאחר שצפה ב[[נבחרת ישראל בכדורגל]] מפסידה ב[[הטלת גורל|הגרלה]] ברבע גמר בטורניר הכדורגל ב[[אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)|אולימפיאדת מקסיקו סיטי]] ב-[[1968]].{{הערה|1=