פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 54 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אחותו של אביגור, צפורה, נישאה ל[[משה שרת]], ואחיותיו של שרת נישאו ל[[דב הוז]] ול[[אליהו גולומב]]. בצעירותם התחנכו ארבעת הנערים יחד בגימנסיה הרצליה, ולימים הפכו לחלק מההנהגה הפוליטית והצבאית של היישוב וכונו "[[ארבעת הגיסים]]".
 
בתחילת [[1920]] עלה ל{{ה[[הגליל|גליל}}]] והצטרף למגיני [[תל חי]]. לאחר מכן הוא הצטרף ל[[אחדות העבודה]] ומטעמה מונה בשנת [[1922]] למרכז "[[ההגנה]]".
בשנת [[1924]] נשא לאשה את שרה לבית סילצנסקי, שאותה הכיר בכנרת. באותה שנה התבקש על ידי ברל כצנלסון לערוך את "ילקוט אחדות העבודה", בטאונה של התנועה ועבר לשם כך לתל אביב.
בשנים הללו טיפל בהקמת יישובים, ארגן רכישת נשק מחו"ל, ואף עסק בארגון נוער חלוצי ב[[פולין]].
 
בשנת [[1934]] הקים את ה[[ש"י]]. בנוסף הקים את ה[[ש"י#הר"ן|ר"ן]] ו[[התעשייה הצבאית|תע"ש]]. בעקבות פרסום [[הספר הלבן, 1939|הספר הלבן של מקדונלד]] בשנת [[1939]], ריכז את המאבק נגדו. לאחר מכן הצטרף ל{{ה[[המוסד לעלייה ב'|מוסד לעלייה ב'}}]] (בלתי חוקית) ועמד בראשו. בהנהגתו פעל המוסד ביבשת [[אירופה]], ב{{ה[[המזרח התיכון|מזרח התיכון}}]] ו[[צפון אפריקה]] ושלוחותיו הגיעו גם ל[[ארצות הברית]].
 
ב[[מלחמת העצמאות]], ריכז את הרכש באירופה ולאחר מכן שימש כסגנו של [[דוד בן-גוריון]] ב[[משרד הביטחון]]. הקים את הגוף שנודע לימים בשם "[[נתיב (לשכת הקשר)|נתיב]]" אשר ריכז את הטיפול ב[[יהדות מזרח אירופה]] ובמיוחד ב[[יהדות ברית המועצות]].