פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 56 בתים ,  לפני שנתיים
מ
יד יצחק בן-צבי נוסד ביום [[ו' באדר]] [[תשכ"ד]], [[19 בפברואר]] 1964, כחברה ציבורית.{{הערה|'''יד יצחק בן-צבי''', תש"ל, עמ' 5}} מראשיתו השתתפו בניהול המוסד מועצה ציבורית, ועד מנהל, מועצה מדעית, מועצה לפעולה חינוכית תרבותית וצוות מנהלי. "תפקידה של המועצה ציבורית להתוות קווים כלליים לפעולותיה של ה'יד' בהתאם לחוק יד ב-צבי, ליזום תוכניות פעולה חדשות, לסקור ולדון בדוחות כספיים, לאשר את המאזן השנתי ולדון בכל עניין אחר בתחום מטרות ה'יד'. בין חברי היד נמנים נציגים של הממשלה, של הכנסת, של עיריית ירושלים, של האוניברסיטאות וכן אישי ציבור".{{הערה|'''בין מועצה למועצה''', 38, דין וחשבון למועצה הציבורית על שנת הכספים 2007 ועל שנת הלימודים תשס"ח, יד יצחק בן-צבי, עמ' 5}} בין חברי המועצה הציבורית במרוצת השנים נמנו: ח"כ [[קולט אביטל]], [[מרדכי איש שלום]], פרופ' [[אליהו אילת]], [[בבה אידלסון]], ח"כ [[זאב אלקין]], פרופ' [[יהושע בן-אריה]], [[דב גנחובסקי]], [[קדיש לוז]], [[רחל ינאית]], פרופ' [[גבריאל בר]], ג'ורג' וייז, ד"ר [[דב יוסף]], [[ישראל ישעיהו]], [[יוסף כרמל]], ארנסט להמן, יהושע לוי, מיכאל לנדאו, פרופ' [[בנימין מזר]], [[יצחק נבון]], יעקב צור, [[חיים קוברסקי]], ח"כ [[משה קול]], [[משה קרונה]], פרופ' [[חיים רבין]], אסתר רזיאל-נאור, פרופ' [[שמעון שוורצפוקס]], אברהם שכטרמן, פרופ' [[גבריאלה שלו]], [[יעקב שמשון שפירא]] ו[[אליהו ששון]].
 
"חוק יד יצחק בן-צבי, תשכ"ט-1969" נתקבל ב{{ה[[הכנסת|כנסת}}]] בכ"א בתמוז תשכ"ט, 9 ביולי 1969. החוק אשר נתן בסיס משפטי-ממלכתי למוסד ופעילותו.{{הערה|ראו בהרחבה: [[יעקב שמשון שפירא]], הצעת חוק יד יצחק בן-צבי, בתוך: '''יד יצחק בן-צבי''', תש"ל, עמ' 18-16}}
המטרות הקבועות בחוק של מוסד יד בן-צבי הן:{{ש}}
{{ציטוטון|(1) להעמיק בעם את תודעת רציפותו של [[היישוב]] היהודי ב[[ארץ ישראל]], ולטפח לשם כך את חקר תולדות היישוב.{{ש}} (2) לקדם את חקר [[ירושלים]].{{ש}}(3) לקדם את חקר תולדות קהילות ישראל בארצות המזרח.{{ש}} (4) לשקף את אישיותו של יצחק בן-צבי כנשיא המדינה ואת פועלו בתנועה [[ציונות|הציונית]], ב[[תנועת העבודה]], ביישוב וב[[מדינת ישראל|מדינה]]}}
 
=== המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה ===
המכון עוסק בפיתוח המחקר של ארץ ישראל וירושלים, האוכלוסייה שבה בכל התקופות. כמו כן עוסק המכון בתולדות חייו של יצחק בן-צבי ובפועלו ב{{ה[[היישוב|יישוב}}]] [[מדינת ישראל|ובמדינה]], ב[[תנועת העבודה]], בתנועה הציונית וכ[[נשיא המדינה]], בהם: מחקר על הספרות שנוצרה בארץ ישראל בעת העתיקה, חקר תולדות יהודי ירושלים בתקופה העות'מאנית על פי מסמכי בית הדין השרעי (הסג'יל), "ספר הר הבית", וספר על "חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות".
 
המכון מקיים מרכזים משותפים עם האוניברסיטאות והמכללות ברחבי הארץ ועורך כנסים וימי עיון, מוציא לאור ספרים [[כתב עת מדעי|כתבי העת]]: "[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]" ו[[עתמול]]".
[[קובץ:צריף בן צבי הנשיא השני.JPG|250px|ממוזער|שמאל|צריף יצחק בן צבי]]
*מחלקת ההדרכה של המרכז ללימודי ארץ ישראל, מקיימת קורסים, הרצאות וסיורים, ימי עיון ופעולות חוויה ברחבי ישראל.
*[[מרכז רחל ינאית בן-צבי]] ב{{ה[[הרובע היהודי|רובע היהודי}}]] בירושלים, היה עורך סיורים מודרכים לקבוצות נוער, מבוגרים, מורים ועולים חדשים. מרכז זה נסגר, וכיום פועל במקומו בית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי, במבנה המשוחזר של [[בית החלוצות]] בתוך המתחם הראשי ברחביה.
*[[אריאל, המרכז לתולדות ירושלים בימי הבית הראשון]] פועל להנחלת ידע על ירושלים ב{{ה[[העת העתיקה|עת העתיקה}}]], וכולל דגם של העיר ירושלים ב[[תקופת בית ראשון]].
* בספרייה הציבורית הגדולה במתחם יד בן-צבי, עשרות אלפי ספרים, בהם נדירים ועתיקים, ומבחר כתבי עת בתחומי תולדות עם ישראל וארץ ישראל.