הליכה לקנוסה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים# |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מסים |
||
שורה 14:
בשנת [[1059]] התכנסו ראשי הכנסייה ובראשם הילדבראנד. ההחלטה המרכזית שהתקבלה הייתה להקים [[קונקלווה|קולגיום של קארדינלים]], מועצה שתחליט מי יעלה לכס האפיפיור, ובכך להוציא את הסמכות הזו מהקיסר. מועצה זו, בשינויים קלים היא אשר בוחרת עד היום את האפיפיור, בישיבה ממושכת ובסופה מעלים עשן לבן מארובת כנסיית [[בזיליקת פטרוס הקדוש|פטרוס הקדוש]] ב[[ותיקן|וותיקן]] כאות להכרעה בבחירת מועמד לכס.
בשנת [[1073]] עלה הילדבראנד לכס האפיפיור ונקרא מאז [[גרגוריוס השביעי]]. האפיפיור ביקש לערוך רפורמה ([[הרפורמה הגרגוריאנית]]) שתעמיד את סמכות האפיפיור מעל לזו של הקיסר בהיבטי מינוי והדחת [[בישוף|בישופים]]. כבר בעלייתו לתפקידו הרם החל להתקין תקנות שפגעו בזכויות האינווסטיטורה של הקיסר וב-[[1075]] חיבר מסמך בשם "דיקטטוס פפה" ([[התכתיב האפיפיורי]]). סעיף 12 בדיקטט קובע ש"מותר לו (לאפיפיור) להדיח קיסרים". הקיסר באותה עת היה [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך הרביעי]], אשר לא ראה בעין יפה את התנהלותו העוינת של האפיפיור. אנשי הכנסייה מלאו תפקידים רבים שאינם דתיים, והקיסר לא יכול להרשות לעצמו להפקיד תחומים הנוגעים לגביית
היינריך הרביעי הגיב לפרסום המסמך בכינוס [[סינוד]] ב[[וורמס]] בו הדיחו 24 בישופים גרמניים ושני בישופים איטלקיים את האפיפיור. בתגובה, [[נידוי (נצרות)|נידה]] האפיפיור את היינריך ב־[[22 בפברואר]] [[1076]], ושחרר את הוואסאלים שלו מחובת הנאמנות כלפיו. בכירי הוואסאלים הודיעו שאם לא יימצא פתרון לסכסוך, ייאלצו לבחור קיסר אחר. גם הבישופים שנבחרו על ידי היינריך החלו להסס באשר להמשך התמיכה בו. ערעור על סמכות האפיפיור לא היה דבר של מה בכך באירופה הנוצרית האדוקה.
| |||