קורפורציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מסים
שורה 2:
'''קורפורציה''' (בעברית: '''שְׂדֵרָה''') היא [[מעמד חברתי]] בעל זכויות מיוחדות, יחידת-בניין מרכזית של הסדר הציבורי ב[[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה]] המוקדמת.
 
מקור המילה "קורפורציה" במילה ה[[לטינית]] corpus, שפירושה "גוף". ב[[ימי הביניים]] ב[[אירופה]] שימש המושג קורפורציה לתיאור גופים משפטיים בעלי [[חוק]]ים, [[מנהג]]ים ו[[מערכת משפט|מערכות משפט]] משל עצמם שהתבדלו האחד מהשני והיו נבדלים מחצר השליט וממנגנונו. היו מסמכים משפטיים שהגדירו במדויק את מעמדה של כל קבוצה דתית, אתנית וחברתית בהסדר הקורפורטיבי. כל קורפורציה קיבלה מה[[פאודליזם|פיאודל]] המתאים סמכויות שלטוניות, סמכויות גביית מיסיםמסים וסמכויות שיפוט כלפי חבריה.
 
החברה באירופה של ימי הביניים הייתה מאורגנת בצורה קורפורטיבית, לכל קורפורציה היה מעמד מדיני וחברתי משל עצמה, עיסוק כלכלי, זהות אתנית ומקום מגורים. הקורפורציות השונות התקיימו זו לצד זו, לעתים תוך התנגשות בין זכויות של האחת לזכויות של קורפורציה אחרת. החלוקה מעמדית באירופה הייתה תופעה ותיקה ששורשיה עוד ב[[עת העתיקה]]. עם התפתחות ה[[פיאודליזם]] ב[[ימי הביניים]], הפכה החלוקה לנוקשה יותר והניידות החברתית בין המעמדות צומצמה. [[המהפכה הצרפתית]] נתנה התנופה גדולה לביטול החלוקה המעמדית ובמהלך המאה ה-19 בוטלה חלוקה זו במרבית מדינות אירופה.
שורה 10:
במשטר הקורפורטיבי [[הקהילה היהודית]] הייתה קורפורציה בפני עצמה. הקהילות היהודיות קיבלו כתבי זכויות שהקנו להם זכות לעסוק לפרנסתם בתחומים מוגדרים, בעיקר [[הלוואה בריבית|הלוואות בריבית]], משכונות וסחר בחפצים משומשים. ניתנה לקהילה סמכות גביית מסים, הוגדרה אוטונומיה שיפוטית פנימית והוגדר גובה וסוג המסים שעל הקהילה לשלם לשליט בתמורה לזכויות אלו.
 
עם עליית מערכת השלטון ה[[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטית]] נולד מושג ה[[מדינה]] כפי שהוא מוכר היום והקורפורציות הלכו והתמוססו: בצרפת הן פורקו רשמית [[המהפכה הצרפתית#צווי אוגוסט|במהלך המהפכה, בעיקר באמצעות צווי אוגוסט 1789]], וביתר היבשת התרחש הדבר במהלך הדרגתי ומקוטע יותר. גם המבנה הקורפורטיבי של הקהילה היהודית עמד בסתירה עם מגמות השלטון ושאיפותיו ולכן הוטלו הגבלות על השיפוט היהודי הפנימי ונאסרה או הוגבלה אפשרות הטלת חרם. מצד שני השלטון היה מעוניין במיסי היהודים ולכן לא פורקה מסגרת הקהילה היהודית, מסגרת ששימשה כלי לגביית מיסיםמסים.
 
שרידי גישה קורפורטיבית ניתן לראות ב[[לשכת עורכי הדין בישראל]] המסמיכה את [[עורך דין|עורכי הדין]] ובעלת סמכויות שיפוט עבורם או לשכת רואי החשבון וכן (בהיפוך) אצל [[דיפלומט]]ים שהמדינה המארחת אותם מנועה מלשפוט אותם היות שיש להם מעמד משפטי קורפורטיבי ייחודי.