מנחם שינקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 8:
מנחם שינקין נולד ב[[שטעטל|עיירה]] אוּלַה (ב[[רוסית]]: Улла; ב[[בלארוסית]]: У́ла) שב[[בלארוס]] (אז ב[[גוברניה|פלך]] [[ויטבסק]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]]) בשנת 1871, לצבי, [[רב]] הקהילה, מחסידי [[חב"ד]].
 
בגיל רך התייתם מהוריו, ובזכות אחיו הגדול נמצאה משפחה אמידה ב[[מחוז מוהילב|פלך מוהילב]] שאספה אותו לביתה. בצעירותו למד [[תלמוד תורה|תורה]], ולפרנסתו עסק כ[[מורה פרטי|מחנך]] במשפחת קרול האמידה, בעיירה [[קריוקוב]] שבדרום [[רוסיה]]. שינקין היה מורו לעברית ויהדות של [[יעקב קרול]], מי שלימים היה פרדסן ב[[פתח תקווה]]. כמו כן, למד [[פילולוגיה]] ב[[אוניברסיטת אודסה|אוניברסיטת]] [[אודסה]]. במקביל ללימודיו ולעבודתו הציבורית והציונית, ייסד בעיר את אגודת "[[בני ציון]]" בשנת [[1898]], ובשנת [[1899]] ייסד את "[[נס ציונה]]". בשנת [[1900]] סיים את לימודי הפילולוגיה ונבחר כציר ל{{ה[[הקונגרס הציוני הרביעי|קונגרס הציוני הרביעי}}]], שהתקיים ב[[לונדון]]. לפני כן ביקר ב[[ארץ ישראל]] ולמד בה את בעיות [[היישוב]] וה[[התיישבות]]. מארץ ישראל יצא לקונגרס וסיפר לצירים את מראות עיניו. [[העלייה השנייה|עלה ארצה]] בשנת [[1906]], והקים ב[[יפו]] לשכת מודיעין מטעם הוועד ה[[אודסה|אודסאי]] של "חובבי ציון" עבור המעוניינים לעלות. העדיף שבעלי אמצעים יעלו לארץ והמליץ למחוסרי האמצעים שלא יבואו. במכתב משנת [[1908]] לחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית [[אוטו ורבורג]] כתב שינקין:
{{ציטוט|תוכן=על ידי [[הגירה|אימיגרציה]] כזאת יורד כבודנו מיום ליום בעיני הפקידים ועם הארץ ... רואים הם לפניהם עניים מרודים, מדוכאים ומטולאים, עם צרורות של בעלי סחבות, דלת העם, שאינם ראויים להביא ברכה לארץ|מרכאות=כן}}
בניגוד לעמדה הרווחת בתקופתו, ראה שינקין בבעלי המלאכה, ולא בעובדי האדמה, את התורמים העיקריים לבניית היישוב: