יצחק דנציגר – הבדלי גרסאות

בשנים [[1923]]–[[1925]] נשלח יצחק, האמצעי בין שלושת ילדי המשפחה, ללימודים ב"בית הספר לחינוך פרוגרסיבי", בית ספר פרטי בהנהלת [[דבורה קאלן]]. את לימודיו המשיך בשנים [[1926]]–[[1929]] ב{{ה[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית רחביה}}]], לאחר שבשנת 1925 זכה בפעם הראשונה לחינוך אמנותי כשנשלח בקיץ לשיעורי אמנות פרטיים, עם אחותו ועם [[זהרה שץ|זהרה]], בתו של [[בוריס שץ]], בביתו של שץ בבניין "[[בצלאל]]" בירושלים.

עם פרוץ [[מאורעות תרפ"ט]] עקרה המשפחה אל בית מחוץ לחומות [[העיר העתיקה]], בסמוך ל[[בית טיכו]], ואילו יצחק, ביחד עם אחיו ואחותו, נשלח לבית דודתם ב[[ברלין]]. בשנת [[1930]] התאחדה המשפחה מחדש ועברה ל[[תל אביב]], שם פתח ד"ר דנציגר את בית חולים דנציגר ברחוב [[ישראל גרוזנברג|גרוזנברג]] בעיר; המשפחה עצמה התגוררה בבית מול בית החולים. יצחק נשלח ללמוד ב{{ה[[הגימנסיה העברית הרצליה|גימנסיה העברית הרצליה}}]], שם למד גם [[ציור]] אצל [[ישראל פלדי]] והצטרף ל[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] "[[בית"ר]]". בשנת [[1932]] נשלח ללימודים ב[[פנימייה]] של [[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]], שם למד עד שנת [[1933]].

* 1958 קיר עשוי אבן מסותתת שמגולפים בה סמלים מתקופת מלכות יהודה בכניסה ל{{ה[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית}}]], קמפוס גבעת-רם, ירושלים

* זיסמן, יוסף, "נמרוד - האידאל הכנעני", '''מאזנים, ירחון לספרות''' , ע’ (7): 60-61, 1996.‬