אנגקור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:\u200e|\u200f)+(\]|\[) +\1, -(\]|\[)(?:\u200e|\u200f)+ +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 144:
# '''[[אנגקור ואט]]''' (Angkor Wat) הוא המקדש הידוע ביותר באזור. המקדש נמצא מדרום ומעט ממזרח לבירה הקמרית הקודמת שמרכזה היה ב'''באפון'''. האתר תוכנן ונבנה במחצית הראשונה של [[המאה ה-12]] תחת שלטונו של המלך סוריאוראמאן השני, כמקדש הממלכתי וכמרכז עיר הבירה החדשה. לא ידוע מה היה שמו המקורי של המקדש; לא נמצאה כתובת המציינת את שם הבונה או [[אסטלה]] המציינת את הקדשת המקום, כפי שנמצאו במקדשים אחרים. נראה שהעבודה במקום גם לא הושלמה לגמרי, משום שלאחר ביזת אנגקור בידי הצ'אמפה ב-[[1177]] העביר המלך ג'איאוָארמאן השביעי את הבירה לאנגקור ת'ום. ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] או ה[[המאה ה-15|מאה ה-15]] שונה ייעוד המקום למקדש בודהיסטי, וזהו השימוש במקדש עד היום; עובדה זו סייעה גם לשימורו היחסי של האתר. גם מטרתו המקורית של המקדש לא ברורה; יש הסוברים שהמדובר בארמון קבורה של המלך, ויש הטוענים שמטרתו הייתה פולחן האל וישנו, פולחן שונה מפולחן שיווה שהיה מקובל בכל המקדשים שקדמו לו. המקדש נחשב לפאר האדריכלות הקמרית, במידותיו, בחלוקה בין שטחיו, באלמנטים הקישוטיים השונים, ועוד. המקדש מוקף בחומה בגובה 4.5 מטר, שהיקפה הוא 1024 מטרים (ממערב למזרח) על 802 מטרים (מצפון לדרום). בתוך החומה קיים שטח פתוח ברוחב 30 מטרים, ואחריו חפיר מלא מים ברוחב 190 מטרים. לאי המלאכותי שעליו ניצב המקדש מגיעים דרך סוללה ממזרח או דרך מוגבהת, ממערב. שטחו של המתחם הוא כ-820,000 מטרים רבועים, ובו סדרה של מתחמים זה בתוך זה, שכללו בעבר את ערי הבירה עצמה, את ארמון המלוכה ואת המקדש עצמו. המקדש נחשב לסמל לאומי בקמבודיה, ומופיע על דגלה.
# '''בנטאי סאמרה''' (Banteay Samre) – נבנה בתחילת המאה ה-12, ממזרח לבאראי המזרחי, תחת שלטונם של סוריאוראמאן השני ויאסווארמאן השני. זהו מקדש הינדי, הבנוי בסגנון של '''אנגקור ואט''', ונקרא על שמם של עם הסאמרה (Samré), ילידי האזור.
# '''טא פרום''' (Ta Prohm) – נבנה בשנת [[1186]] על ידי המלך ג'איאוָארמאן השביעי. זהו [[מנזר]] ואוניברסיטה בודהיסטית. שמו המקורי היה '''ראג'אויהארא''' (Rajavihara , מקדש מלכותי); משמעות השם '''טא פרום''' היא "האב הקדמון ברהמה". המקדש נבנה לכבוד משפחתו של המלך, ואימו מונצחת בפסל הראשי במקדש, המציין את התגלמות החכמה. '''טא פרום''' משלים את המנזר '''פריאה חאן''', שהוקדש כמה שנים לאחריו. לפי הכתובות במקום חיו בו 12,500 איש, וביניהם 18 כוהנים גדולים ו-615 רקדנים, ובנוסף חיו בכפרים הסמוכים כ-80,000 איש, שעבדו בתחזוקת ואספקת המנזר. בניגוד למקדשים אחרים באתר, '''טא פרום''' הושאר כפי שנמצא, ללא מאמצי שימור, ומראה העצים והצמחייה המכסים אותו חלקית מייחדים לו מראה דרמטי. המקדש שטוח ולא מדורג כאחרים, ובו חמש חומות מלבניות המקיפות מתחם מרכזי גדול; החומה החיצונית מקיפה שטח של 650,000 מטרים רבועים, שבעבר שכנה בו עיר גדולה למדי.
# '''באנטאי קדיי''' (Banteay Kdei) נמצא מדרום מזרח ל'''טא פרום''' ומזרחית ל'''אנגקור ת'ום'''. המקדש נבנה בסוף המאה ה-12 ובתחילת [[המאה ה-13]] תחת שלטונו של המלך ג'איאוָארמאן השביעי. זהו מקדש בודהיסטי בסגנון ה'''באיון''', הבנוי במתכונתם של '''טא פרום''' ו'''פריאה חאן''', אך מורכב פחות וקטן יותר. לא ידוע למי הוקדש המקום. האתר כיום במצב רעוע למדי, עקב תכנון גרוע וחומר באיכות ירודה שממנו נבנה.
# '''פריאה חאן''' (Preah Khan) – עיר מלכותית, שבה גם מקדש ואוניברסיטה בודהיסטית. העיר בנויה במלבן שמידותיו 700 על 800 מטרים, מוקפת בחפיר וסמוכה לבאראי. '''פריאה חאן''' דומה ל'''טא פרום''', אך עם פחות מתחמים בתוכה. העיר נבנתה בשנת [[1191]] על ידי ג'איאוָארמאן השביעי, והוקדש לאביו. הייתה זו עיר גדולה, ובה פעלו כ-100,000 פקידי ממשל ומשרתים. המקדש שבערי שטוח ובנוי ממתחמים זה בתוך זה. כמו '''טא פרום''' הסמוך, גם מתחם זה הושאר ללא שימור, והצמחייה מכסה חלק נכבד מההריסות.