ויליאם השלישי, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

ויליאם השלישי תמך בחוק הסובלנות (''Toleration Act'') של [[1689]], שהבטיח סובלנות דתית לפורשים מסוימים מהדת הכללית. אך החוק חל רק על חלק מוגבל מהעם: הוא לא חל על מי שאינם [[נצרות|נוצרים]], אלה שלא האמינו ב{{ה[[השילוש הקדוש|שילוש הקדוש}}]] ולא על קתולים. לפיכך, החוק היה פחות רחב מאשר הצהרת הסובלנות של ג'יימס השני, שביקשה להעניק [[חופש פולחן]] למאמיני כל הדתות.

בדצמבר 1689, אושרה מגילת הזכויות (''Bill of Rights''), אחד מהמסמכים ה[[משפט חוקתי|חוקתיים]] החשובים ב[[היסטוריה של אנגליה|היסטוריה האנגלית]]. החוק, שנוסח מחדש ואישר פרטים רבים בהצהרת הזכויות המוקדמת יותר, הגביל את הכוח המלכותי. החוק קבע, בין היתר, כי המלך אינו יכול להשעות [[חוק]]ים שהועברו בפרלמנט, להשית [[מס|מיסיםמסים]] ללא הסכמה פרלמנטרית, למנוע את הזכות ל[[עתירה]], לגייס [[צבא]] קבוע בימי שלום ללא הסכמה של הפרלמנט, לא לאפשר לנתינים פרוטסטנטים לשאת [[נשק]], להתערב ב[[בחירות]] לפרלמנט, שלא לספק [[חסינות פרלמנטרית]] לחברי הפרלמנט, לחייב [[ערבות]] מוגזמת או [[ענישה|להעניש]] באופן אכזרי או יוצא דופן. ויליאם התנגד להגבלות הללו על המלוכה, אך הוא בחר שלא להסתכסך עם הפרלמנט והסכים לכבד את החוק.