ויליאם השלישי, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיזוג תבנית שושלת לתוך תבנית מנהיג1#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מסים, {{ס:\1|
שורה 85:
 
====סיום המהפכה====
ויליאם השלישי תמך בחוק הסובלנות (''Toleration Act'') של [[1689]], שהבטיח סובלנות דתית לפורשים מסוימים מהדת הכללית. אך החוק חל רק על חלק מוגבל מהעם: הוא לא חל על מי שאינם [[נצרות|נוצרים]], אלה שלא האמינו ב{{ה[[השילוש הקדוש|שילוש הקדוש}}]] ולא על קתולים. לפיכך, החוק היה פחות רחב מאשר הצהרת הסובלנות של ג'יימס השני, שביקשה להעניק [[חופש פולחן]] למאמיני כל הדתות.
 
בדצמבר 1689, אושרה מגילת הזכויות (''Bill of Rights''), אחד מהמסמכים ה[[משפט חוקתי|חוקתיים]] החשובים ב[[היסטוריה של אנגליה|היסטוריה האנגלית]]. החוק, שנוסח מחדש ואישר פרטים רבים בהצהרת הזכויות המוקדמת יותר, הגביל את הכוח המלכותי. החוק קבע, בין היתר, כי המלך אינו יכול להשעות [[חוק]]ים שהועברו בפרלמנט, להשית [[מס|מיסיםמסים]] ללא הסכמה פרלמנטרית, למנוע את הזכות ל[[עתירה]], לגייס [[צבא]] קבוע בימי שלום ללא הסכמה של הפרלמנט, לא לאפשר לנתינים פרוטסטנטים לשאת [[נשק]], להתערב ב[[בחירות]] לפרלמנט, שלא לספק [[חסינות פרלמנטרית]] לחברי הפרלמנט, לחייב [[ערבות]] מוגזמת או [[ענישה|להעניש]] באופן אכזרי או יוצא דופן. ויליאם התנגד להגבלות הללו על המלוכה, אך הוא בחר שלא להסתכסך עם הפרלמנט והסכים לכבד את החוק.
 
מגילת הזכויות גם פתרה את בעיית ירושת הכתר. לאחר מותם של ויליאם או מרי, האחר ימשיך למלוך. הבאים בשושלת הירושה יהיו אחותה של מרי השנייה, הנסיכה [[אן, מלכת בריטניה|אן]], וילדיה. לבסוף, כל צאצא שיהיה לויליאם בעתיד מנישואין אחרים יכלל אף הוא בשושלת הירושה. לא-פרוטסטנטים, וכן אלה שינשאו לקתולים, יוצאו מסדר הירושה.