ארנונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: בהינתן, \1מסים |
|||
שורה 34:
===1981 - השנה שבה בוטלו מסים בישראל===
ב-1 באפריל 1981, במסגרת מהלך כולל של ביטול
בראשיתה של כל שנת כספים, אשר משנת [[1991]] אוחדה עם ראשיתה של השנה הקלנדרית, מוטלת הארנונה על פי צווים, המוצאים על ידי המועצות הנבחרות - הלא הן הגוף [[חוק|המחוקק]] של הרשויות המקומיות. הארנונה העירונית הפכה למקור ה[[תקציב|תקצוב העיקרי]] של מרבית הרשויות המקומיות כחלק ממדיניות [[ממשלת ישראל|הממשלה]] לצמצם את התמיכה הממשלתית ברשויות המקומיות. כתוצאה מכך מתאמצות הרשויות המקומיות בשנים האחרונות להגדיל את נטל המסים וליעל את גבייתם.
שורה 79:
עד שנת [[1954]] הייתה המדינה פטורה מתשלום ארנונה עבור נכסיה, מתוקף [[פקודת העיריות]]. בשנה זו שונתה הפקודה, כך שהמדינה החלה לשלם ארנונה עבור נכסיה, אך רק ב[[ירושלים]] וברשויות שהוגדרו כ'ערי [[העלייה ההמונית|עולים]]' (הגדרה שכללה גם [[מועצה מקומית|מועצות מקומיות]] ו[[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]]), בעוד ברשויות אחרות הייתה המדינה פטורה מתשלום ארנונה (למעט [[אגרה (תשלום)|אגרת]] 'פינוי אשפה' בחלק מהרשויות). ב־[[1998]] שונתה הפקודה, והמדינה החלה לשלם ארנונה בשיעור מופחת (30%-55%, בתלות בסוג השימוש) לכלל הרשויות, למעט הרשויות שהוגדרו כ'ערי עולים' להם משולם ארנונה בשיעור מלא.
הרשויות שהוגדרו כערי עולים נקבעו על ידי [[שר הפנים]], בהתייעצות עם [[שר האוצר]]. רוב ערי העולם הוכרזו בשנים [[1955]]-[[1956]], מיעוטם עד שנת [[1967]], ובשנת [[1991]] נוספו 2 רשויות נוספות לרשימה, שהגיעה ל־61 רשויות, רבע מכלל הרשויות המקומיות במדינה. ברבות השנים חלו שינויים דמוגרפים ניכרים ברשויות, ובדיקה של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] הראתה כי נכון ל־[[2013]] כמעט מחצית מהרשויות המוגדרות כ'ערי עולים' (26 רשויות, 43%) נמצאות מתחת לממוצע הארצי בשיעור העולים החדשים המתגוררים בתחומם, ומתוכם 11 רשויות מוגדרות כרשויות חזקות ומבוססות (כדוגמת [[הוד השרון]], [[נשר (עיר)|נשר]], [[כפר יונה]], [[קדימה-צורן]] ו[[ראש פינה]]). מנגד, רשויות אחרות בהם שיעור העולים עולה על הממוצע הארצי נכון ל־[[2013]] (כדוגמת [[אריאל]], [[קצרין]], [[בת-ים]] ו[[מעלות-תרשיחא]], בהם שיעור העולים עולה על 32%) לא הוגדרו מעולם כ'ערי עולים'. דו"ח [[מבקר המדינה]] משנת [[2005]] העיר על עיוותים אלו, אך עד [[2013]] לא חלו שינויים בתחום זה, אף שמדינת ישראל ומשרד הביטחון יכול היה לחסוך כסף רב עקב הפחתת תשלומי הארנונה לרשויות החזקות ומעוטות העולים. ועדה שהוקמה ב־[[2006]] המליצה על ביטול מלא של הגדרת 'ערי עולים' מאחר שישנם דרכים טובות יותר לסיוע לערים קולטות עליה,
בשנת [[2014]], שלמה [[מדינת ישראל]] ארנונה בסך של קרוב למיליארד ש"ח לרשויות מקומיות שבשטחם (או בסמוך להם) יושבים מוסדות ממשלתיים שונים. קרוב למחצית מסכום זה (כ־485 מיליוני ש"ח, נכון ל־[[2013]]) משולמים על ידי [[משרד הביטחון]] בעבור [[בסיס צבאי|בסיסי צבא]]. גביית ארנונה מבסיסי צבא נחשבת לרווחית מאוד לרשויות המקומיות, מאחר שבסיסים אלו כמעט ואינם צורכים שירותים עירוניים, למעט פינוי [[פסולת|אשפה]]. עם זאת, קביעת הרשות המקומית אליה יועברו תשלומי הארנונה של בסיסי צה"ל היושבים בין רשויות שונות נקבעת על בסיס הסדרים היסטוריים, באופן היוצר עיוותים בין רשויות שונות{{הערה|{{הארץ||כך מעבירים צה"ל והממשלה מיליארדים בדמי ארנונה ליישובים מבוססים|1.2724101}}}}.
| |||