סרבנות גט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבניות קישורים חיצוניים - עיתונים (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 98:
על פיה אמנם הסמכות שניתנה לבתי הדין הרבניים להתיר נישואין קיימת גם במקרים של סרבנות גט, אלא שעל הרבנים הראשיים להשגיח כי הזדקקות למוסד היתר הנישואין לא תסכל את המטרה של חיזוק היסודות המונוגמיים שבחברה שעמדה מאחורי איסור הביגמיה ושהיתר זה יינתן רק במקרים יוצאים מן הכלל ותוך דאגה לבל יגרם עוול לאישה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מתן היתר לריבוי נישואין|כתובת=http://www.mugbaluyot.justice.gov.il/NR/rdonlyres/518892D7-68D7-48DF-BEDC-403CA38890B0/0/21631.pdf|תאריך=1 במאי 1975|עמודים=12}}}}.
 
מכשול טכני אחר הוא קביעת הרב הראשי לישראל, [[ישראל לאו]] משנת 2002 כי "גבר הנשוי לסרבנית גט, לא יוכל לשאת אשה חדשה, לפני שעל אשתו יופעלו דרכי כפיה לקבל ממנו גט" [http://news.walla.co.il/?w=//195715]. על כך נוסף החוק לקיום פסקי דין של גירושין , שבסעיף 1 ד קובע כי "הוצא צו הגבלה כנגד אשה... לא תידון בקשת הבעל ליתן לו היתר נישואין עד תום שלוש שנים מיום הוצאת צו ההגבלה", כלומר "בעל אינו יכול לפעול בשני המסלולים בעת ובעונה אחת. הוא אינו יכול לדרוש הפעלת צוי אכיפה כנגד אשתו סרבנית הגט, ולחלופין היתר נישואין. עליו לבחור באפשרות אחת בלבד, ובחירה זו תקפה לשלוש שנים, מבלי אפשרות לחזרה. בדרך כלל, נאלצים רוב הבעלים להעדיף את האפשרות ה"קלה" יותר של בקשת "היתר נישואין", על פני האפשרות הכבדה יותר של הפעלת צווי אכיפה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פסק בית הדין הגדול מתאריך 24.3.2003|כתובת=http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawatch1/lawatchF/2004b_family11.rtf}}}}"
 
היתר לשאת אישה שנייה אינו פוטר את הבעל מלשאת במזונות אשתו, שכן ההיתר אינו מבטל את הנישואין הראשונים{{הערה|{{דעת|הרב י. ד. הגר|daat/psk/psk.asp?id{{=}}80|היתר נישואין במחלת נפש}}}}. ועל כן הוא מועיל פחות למסורב גט הסובל מהחובה לזון את אשתו על אף שקשר הנישואין מתקיים ביניהם בעל כורחו, מאשר למסורב גט המתקשה ליצור קשר זוגי חדש עקב קשר נישואין מעגן. כמו כן, לא תמיד היתר כזה מספק מסורב גט{{הערה|{{ynet|רבקה לוביץ'|שחררו את מסורב הגט|3494274|15 בינואר 2008|}}}}, שכן מעמדו כנשוי עשוי להרתיע בנות זוג פוטנציאליות. בתי המשפט למשפחה בישראל קבעו כי ההיתר לשאת אישה שנייה אמנם מסיר את המניעה להינשא, אך אינו מסיר את יתר הנזקים, ובהם פגיעה בחופש הבחירה והזכות להשתחרר מקשר כפוי (תמ"ש 21162/07, תמ"ש 18561/07).