יששכר – הבדלי גרסאות

[[ברכת יעקב]] ליששכר מופיע ב{{תנ"ך|בראשית|מט|יד|טו|קצר=כן}}: יד '''יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. טו וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד.'''{{הערה|על פאבולה ומשל הציטוט ראו אצל: [[אלכסנדר רופא]], '''מבוא לספרות המקרא''', ירושלים, מאגנס, 2007, ע"מ 431-425.}} ברכת יעקב מתארת את יששכר כעובד אדמה. בניגוד לאחיו [[זבולון]] העדיף יששכר את הישיבה באוהל. יששכר גם יהיה משועבד לשכניו בעבודות כפייה.{{הערה|להרחבה על עבודות הכפייה בהן היה נתון שבט יששכר ראו גם: [[משה וינפלד]] , '''עולם התנ"ך ספר בראשית''', תל אביב ,דודיזון עתי , 1993, ע"מ 250. וראו: [[אברהם מלמט]], '''ישראל בתקופת המקרא''', ירושלים מוסד ביאליק , 1983, ע"מ 92.}} מדרש שמו של יששכר אינו מחמיא בלשון המעטה. דימויו לחמור גרם אינו דימוי מחמיא ויש בו מן הזלזול. [[זאב ויסמן]] חוקר המקרא רואה [[אירוניה|יסוד אירוני]] בין המעמסה, שהיא מנת חלקו של החמור אשר באה בניגוד למנוחה המתוארת בחלק השני של הברכה. לשיטתו בברכה זו טמון יסוד סטיריסאטירי למעמדו הפוליטי של שבט יששכר.{{הערה|[[זאב ויסמן]], '''סטירה פוליטית במקרא''', ירושלים, מוסד ביאליק, 1996, ע"מ 23-22.}}